היה שיא המגניב!
והנה זה מתחיל:
יום א':
בוקר, קמתי והלכתי אל נקודת האסיפה שלנו וראיתי את הח"תניקים שהלכו לטיול מים ואמרתי להם שלום...
לאט לאט התחילו להגיע כולם, בא אוטובוס ואסף אותנו.
בדרך לשם ישבתי ליד ידידות שלי בספסל האחורי וכל פעם המזגן טיפטף אז שלפתי חתיכה של נייר טואליט מהתיק שלי וחסמתי את המים וכולם צחקו...
הגענו
ההתמקמות היתה מחורבנת כי סחבתי סנדות, חבלים וג'ריקנים ממקום למקום...
והיה חם מאוד...
ובנינו כל היום...
הכרתי אנשים נחמדים מהקן שלי וכמה בנות נחמדות מקן בנימינה שלאחד מהם היה גיטרה אז כל הזמן לקחתי לו אותה...
הן התחרפנו כשהן גילו שהייתי שכן של רותם סלע עד לפני שנה.
כל שעה היה מסדר מחורבן עם איזה הומו אחד בשם יששכר שעשה דרמות מכל דבר...
ונתנו לנו כובעים דביליים...
בערב הלכנו לעשות "קומזיץ" ופשוט הדלקנו מדורה וזהו...
התידדתי עם מלא אנשים...
חזרנו למחנה וישנתי.
יום ב'
קמנו
לא עשינו כלום כל היום
הייתי עם חברים, בניתי, טחנתי חטיפים, הכרתי את האוכל המזעזע של המחנה.
הם שמו בשניצלים משהו רדיואקטיבי נראה לי ומצאתי זוחלים באוכל בכלל וזה היה מגעיל טיחו.
התחלית לאסוף מלא חיפושיות קטנות כאלו בתוך שקית סתם בשביל הקטע ותפסתי כמה חיפושיות באמצע סקס...
ועקצה אותי חיפושית ערסית ולא קרה לי כלום... רק כאב כמה זמן וזה עבר.
אהבתי לשבת באיזו פינה שאימצתי ולשמוע מוזיקה בMP3 שלי...
שמעתי את השיר machinehead של להקת bush כל הזמן כדי לא לשמוע את השירים המעפנים של המחנה.
השירים ששמו כל הזמן ברקע היו כל כך חפרניים, שירים ענתיקה כאלו לפני 50-70 שנה...
אל תשאלו...
רק בערבים שמו שיר של useless ID "לו הייתי פיראט" שזה חידוש לשיר ישן של השלורשים...
היו לנו משבצות קבוציות ולקבוצה השניה שלנו היתה משבצת מים ומירב כזה באה אלי והרטיבה אותי ואז לירון חבר שלי זרק עלי בלון מים...
אבל מה שהיה טוב זה שלא היה עד כדי כך חם ולא הזעתי כל כך...
היו על הריצפה כל כך הרבה ג'וקים וחיפושיות ועכבישים... היה סיוט לישון בלילות.
חבר שלי סיפר לךי שהוא מצא ליד השק שינה שלו כשהוא היה בתוכו עקרב גדול...
פחדנו בלילות אז ישנו אחד ליד השני והקפנו את שטח השינה שלנו באבנים לבנות כדי להרחיק עקרבים...
גם אם היינו שותים אלכוהול הם לא היו באים חחחחח...
יום ג'
קמנו
ביום התחלנו ללמוד לעשות קפא"פ שזה לחימה במקלות וזה מוזר
עשיתי עם חברים שלי קרבות וזה גם מטומטם וגם מצחיק
היה לנו סשן תחנות כאלו אחר הצהריים
הבאסה היא שרבתי עם עומר וככה נדפק לי כל הטיול...
הכרתי עוד אנשים ובליתי עם אנשים...
הלכתי לחפש דברים מעניינים באיזור כדי להעביר ת'זמן ונגמרה לי הסוללה בטלפון באותו יום אז התחלתי להתגעגע הביתה כי לא יכלתי לדבר עוד עם אמא...
והתחלנו לארוז את החפצים שלנו כי למחרת אספנו הכל ועזבנו את המחנה...
בנינו מתקן ספורטיבי כזה כמו בגני שעשועים של הילדים עם הסולם הזה שתלוי מלמעלה וצריך להתלות עליו ולעבור שלב אחרי שלב, אבל שברו לנו אותו.
החלנו לכתוב אחד לשני על הכובעים, וככה אני זוכר אנשים נחמדים שראיתי במחנה
אני לא אזרוק את הכובע הזה, אני ישמור אותו.
בערב היה לנו אש לילה מעאפן שהראש שלי כמעט התפוצץ שמה ואני הרגשתי חרא
הגיע הלילה ונרדמתי.
יום ד'
עזיבת כפר החורש
התארגנויות אחרונות
לאסוף את כל הפצים
לפרק את כל המחנה
לבלות שם עוד קצת זמן איכות...
אני פירקתי כמעט חצי ממה שבנינו ואני עשיתי את זה תוך עשרים דקות...
בצהריים שמנו את כל התיקים שלנו בדשא אחד מתחת לאיזו צילייה
עזרתי לילדים לסחוב תיקים כבדים
עשינו סשן ניקיון ענקי ואספתי הכי הרבה זבל במחנה!
עלינו לאוטובוסים
נסענו לנמל חיפה
הפלגנו ביאכטה והיה ממש מגניב שמה
קיבלנו סוף סוף אוכל נורמאלי:שני סנדביצ'ים טעימים, טרופית ואגס (WTF?!)
כשיצאנו מהנמל והתקדמנו לכיוון עתלית ישבתי ליד מדריך מגניב מקן הרצליה שגן הוא גיטריסט ודיברנו על מטאל
היה לנו אש לילה גדול ליד עתלית איפה שפסי הרכבת ועברנו מתחת לפסים במנהרה מיוחדת וזה היה מגניב
הגענו לעתלית והתמקמנו במחנה העצורים של עתלית (שיעור קצר במורשת:לפני 60 שנה כשהמעפילים הגיעו לארץ ישראל חלקם נתפסו ושולחו בחזרה לחו"ל, חלק התיישבו בארץ וחלק הלכו למחנה המעצר של עתלית ששם התייחסו אל היהודים בכבוד ולא בגסות רוח כמו במחנות הריכוז וההשמדה).
והיה ממש מגניב שמה.
עזרתי לכמה ילדים עם התיקים...
עשיתי סיור לילי קצר במקום וגיליתי דברים חדשים...
העיקר ששמה לא היו ג'וקים והיו שמה תנאים טובים
הכרתי איזו אח חמודה בשם שיר מקן בנימינה וישנתי קרוב אליהם.
יום ה' יום אחרון
התארגנו
היינו עצובים כי הכרנו כל כך הרבה אנשים חדשים שלא נראה אותם עוד הרבה זמן
ארזנו את כל החפצים
היה לנו מסדר אחרון ומרגש
קיבלנו סיכות של המחנה (שלי נהרסה ואני מאד מצטער על זה)
עשינו שמה סיור גדול וזה מקום ממש ממש מענין, ראינו את המקלחות הכימיות שעשו לעצורים כדי להוריד מהם את הכינים אבל הם מתו מזה, ראינו את חדרי השינה, את איפה שהם הסתובבו כל היום, הביאו לשמה ספינות העפלה אמיתיות! (את אקסודוס לא הביאו חחח) ולקראת הצהריים התאספנו כולם במקום אחד עם התיקים
עשינו סשן ניקיון גדול ומצאתי חפיסת סוכריות על מקל אז שמרתי אותן
באנו לנקודת האיסוף
נפרדנו מכל הילדים המגניבים שהכרנו
החלפנו כתובות מסן/אייסי ומספרי טלפון
עלינו על האוטובוסים
ושמו לי את התיק באוטובוס הלא נכון שיו זה היה מפחיד!
לבסוף הגענו הביתה, ישנתי 12 שעות...
אני לא ישכח את המחנה הזה לעולם!