Love

20 שנה חייתי באשליה.

20 שנה חשבתי שהחיים הם סיפור אגדה.

שהאביר על הסוס הלבן יגיע.

שאתאהב בבן הכפר העני.

שהציפורים יציצו והשמיים יזרחו.

אני יודעת שזה די דפוק להגיד. ועוד אחרי 20 שנה.

אבל החיים הם לא אגדה.

והאסימון נפל לי רק עכשיו.

אני שונאת גברים.

לפחות כרגע.

ומה לעזאזל אני בוכה? כולה 20 שנה של אכזבה מגברים.

מהרגשת היי שהופכת תוך ימים ספורים לדמעות ומרורים.

אז עצה טובה שקיבלתי היא להשאיר מסתורין ולא לתת הכל על מגש של כסף.

אנסה ליישם אותה.

מה שבטוח שכרגע האופק לא נראה בהיר במיוחד.