nut.

אני יושבת בתחנה ברח' קינג ג'ורג' ומדליקה סיגריה.

אשה שקודם עמדה בחוץ, התיישבה בספסל ליידי וביקשה אש.

מחוץ לתחנה עומדת אשה, מעשנת סיגריה גם היא.

מלבדנו אין עוד אנשים בתחנה.

אשה רכובה על אופניים חלפה על פנינו, כשגם היא מחזיקה סיגריה.

כל  הסיטואציה, שבטעות שמתי לב אליה גרמה לי לחשוב קצת על הדבר הזה שנקרא תל אביב.

כבר כמה שנים טובות, או אולי מאז ומתמיד היה לי ברור שכשאני מסיימת בצפר, או מקסימום אחרי הצבא והטיול, אני עוברת לגור בתל אביב.

עם הזמן הבנתי שאני לא באמת ארצה לחיות שם את כל חיי ולגדל שם ילדים, אבל בהחלט רציתי לבלות שם את שנות ה-20 שלי לפחות.

פתאום יצא לי להרהר על זה שוב, על כל התלאביביות הזאתי:

הומלסים בכל פינה, מסוכן להסתובב שם בלילות [יותר מכפ"ס], סירנות, אוטובוסים, אזעקות של מכוניות, רעש בכל מקום, צפיפות של אנשים ברחובות הראשיים, רובם ממהרים, לא נחמדים במיוחד, חנויות מכל המינים ומכל הסוגים, חנויות מיוחדות,חנויות שיתאימו לכל סגנון, למי שיודע לחפש יש גם אחלה מחירים, חנויות מעצבים יקרות ומ ד ה י מ ו ת [שאני, אגב, לא קונה בהן אבל מזילה ריר בשקט], אנשים מכל המינים, הצבעים והסוגים שלא מתביישים להיות הם עצמם - מוזרים או מיוחדים, איך שלא תקראו לזה, הפרי שייק הכי טעים שטעמתי מימיי, הרבה תיירים למיניהם, הרבה מקומות לטייל ולהיות בהם, אף פעם לא משעמם, פקקי תנועה מטורפים, בלתי אפשרי למצוא חנייה, תחבורה ציבורית מפותחת מאוד - אפשר להגיע כמעט מכל מקום לכמעט כל מקום, מחירי דירות בשמיים, הכל מגיע לשם קודם, הכל מפותח קצת יותר, החניות קצת [הרבה] יותר גדולות, הכל קצת יותר, ואין מה לדבר בכלל על חיי הלילה בת"א.

בטוח שכחתי מלא, אבל העיקרון מובן..

תתל אביב היא עיר מדהימה, אבל איכשהו חסר לי בה הפן האישי, לדוגמה בכל מקום בת דודה שלי דואגת שלא יגנבו לי את התיק, ובכפ"ס אין לי בכלל שמץ של דאגה שכזאת, או שהכל בה כלכך גדוש, שגם מה שמיוחד הוא כבר רגיל, קשה לי קצת להסביר, מבינים?

בכל מקרה סתם עלו לי כמה תהיות לגבי תל אביב שהרגשתי צורך לכתוב, מי שקרא הייתי שמחה אם הוא היה אומר לי את דעתו..

וד"א הייתי בתל אביב אצל בת דודה שלי והיה כיףףףףףףףף וקניתי מלא דברים שאם יבוא לי אני אספר עליהם בפוסט אחר.

וליאור אני אוהבת אותך כמו שהשמיים כחולים 3>.