nut.

לכל אחד יש את החרא שלו.

ולפעמים, יש כלכך הרבה חרא שלא רואים מה יש בצדדים.

מצטערת.

כתבתי כמה פוסטים ומחקתי אותם..אם מישו הספיק לראות..

בכל מקרה החופש הזה היה כלכך נחוץ, כלכך כיפי וכלכך קצר \:

אבל היה פסח משובח (:

חוץ מהעובדה שגמרתי 3 בקבוקי תירוש ב4 ימים ואני פשוט מתה להקיא.

יצאתי, הייתי עם חברים, הייתי במדבר, פגשתי מלא [אבל לא מספיק] את ליאורי המדהים שלי, הלנע שלי באה לביקור פתע [ואני מצטערת שהיה רק ככה-ככה..], הייתי גם קצת עם המשפחה והאחיינים שלי שזה חשוב מאוד, וישנתי.שזה הכי חשוב.

אין לי כלכך כוח לכתוב, אבל אני צריכה לספר לכם משו חשוב:

עוד שנה בערך, בסביבות יוני 2009, אני עוברת דירה לכרמל פינת רוטשילד, לבית שאנחנו קונים [סוף סוף לא בשכירות], והבניין עדיין בבנייה..למי שמכיר את ג'אי ג'אי - זה בניין בדיוק כמו שלה, רק שאני אגור בקומה 4 שזה דירות קטנות יותר..(:

כאילו זה 90% בטוח, מחר חותמים על החוזה ואז זה יהיה לגמרי בטוח (:

אני די מרוצה, חוץ מהעובדה שהחדר שלי יהיה קטן יותר, וצמוד לחדר של אמא ופסח \:

מחר מבחן בלשון.לכל העולם, מסתבר.אז בהצלחה לכווולם, אני עוד לא התכוננתי \:

אבל ספיר הכוסית שלי שכל החופש הייתה בסיני וכלכך התגעגעתי אליה באה לישון אצלי עודמעט ונתכונן יחדיו D:

אה ועיצוב חדש, מה אתם אומרים?

קצת לא דכאוני מספיק בשבילי, אבל אולי זה טוב לחשוב קצת יותר חיובי

וזהו.

תהנו מהיום האחרון של המצות והלחמניות של פסח וכל השטויות האלה (:

ממ מוזר.

אתמול רבתי עם אמא ריב די רציני..כמעט הכי רציני שהיה לנו והיה בלאגן ואין לי כוח לספר..

ומאז לא דיברתי איתה.

ואמא היא בנאדם כזה שלא מתמודד עם דברים, שנייה אחרי שאנחנו רבות היא כבר מתנהגת כאילו הריב בחיים לא התקיים ואנחנו אף פעם לא פותרות את זה בסוף.

כבר אין יום שעובר בלי שאנחנו רבות, ובשבתות - כשאנחנו יותר מ3 שעות ביחד באותו הבית אנחנו רבות מינימום 3 פעמים.גאד נמאס כבר.

זוכרים ששנה שעברה רציתי פנימייה?נחשו מה..

אבל עכשיו אני כבר לא באמת רוצה.אין לי אנרגיות לעבור למקום חדש ולהתחיל מחדש ואני לא רוצה לעזוב את החברים שלי, את המקום הזה שאולי לא כ"כ טוב לי בו אבל כבר התרגלתי אליו..

שנה שעברה רציתי באמת ונלחמתי על זה ולא יכולתי, האחים המזדיינים שלי לא נתנו לי ועכשיו כבר מאוחר מדי.בע

בא לי פשוט לא לדבר איתה..אין לי כבר אנרגיות לריב איתה ובעקבות זה לריב עם אחותי ופשוט לחיות בשדה מלחמה..נשבר לי הזין כבר.

ובלי קשר אליה - לא טוב לי.

עם כל מה שניתחתי את עצמי ולמה לא טוב לי ולמה אני ככה ולמה אני ממש לא עצמי בזמן האחרון הגעתי לכמה מסקנות שאני הולכת ליישם אבל בעיקר יצאתי מבולבלת .

טוב די מספיק עם החפירות הדכאוניות שלי, הנה כמה דברים טובים מהשבוע האחרון:

הלכתי עם שחיפקע לת"א וכ"כ התגעגעתי לתחת שלה אלוהיםם כמה שהוא סקסי P:

והיה מאוד פרודוקטיבי [מילה גבוהה^^].קנינו מלא דברים וגם מתנות (: וקניתי פרישייק ושכחתי לשלם והמוכר שכח לבקש כסף ורק שחף שמה לב שלא שילמתי ולא אמרה כלום O: פושעת!

ובפעם הראשונה בחיים שלי קניתי ג'ינס קצר (:

מה שמביא אותי לנושא הבא..יום שישי המדהים שהיה לי [בו לבשתי את אותו ג'ינס קצר] עם הבנאדם המדהים הזה והיה לנו חודשיים ביחד (: והלכנו לים והיה מדהים והלכנו אליי והיה מדהים והזמן עבר לנו מהר מדי \:

ואז שחיפקע ישנה אצלי [וד"א שחיפקע אני כלכך שמחה בשבילך לכי על זה כבר תפסיקי לחשוב כ"כ הרבה!] ואז הייתה השבת המזדיינת הזאת עם אמא בעע \:

ועכשיו עבר על אמא יום נורא ואיום [לא קשור אלי] ויש לי על המצפון ואני כנראה אהיה חייבת להיות נחמדה אליה, אחרי הכל היא אמא שלי ואני אוהבת אותה ולא בא לי לבאס לה את היום הזה עוד יותר..\:

אבל איכשהו עד שסיימתי לכתוב את הפוסט החופר הזה השתפר לי קצת המצברוח (:

צפו לפוסתמונות פעם הבאה פשוט עכשיו אין לי כוח \:

יום נפלא לכולם או יותר נכון לילה נפלא..

וליאור, מדהים שכמותך, אני אוהבת אותך.תעשה לי ילדים3>.ולמה לעזאזל אתה מוחק פוסטים??

ושהם..את בת"א בפסח??את חייבת!

עריכה:

להלנע יש חבר (:

לשחיפקע יש חבר [תתחדשי!] (:

לי יש את הבנאדם הכי מדהים בעולם (:

תקופה טובה.מזלטוב יקירותיי אני אוהבת אתכן!

[סיופור קצר בסוגריים שלא קשור לפוסט: איכככ כשהחלפתי לשרקנים חול ושמתי אותם בקופסת קרטון במבה מילא אותה בשפיך ואני יודעת שזה שפיך ואין לי כוח לפרט איך.זה אומר שריבה תהיה בהיריון בקרוב? O: איייככככ.]

טוב חיכיתי עד שאני אהיה במצברוח טוב יחסית ונורמלי כדי לכתוב דברים בראש צלול ושקול ולא לכתוב פוסטים שאני אמחק למחרת..

בקיצור, חרא לי.הכל חרא לי.

גם ברגע שהכי טוב לי בעולם, לא משנה עם מי אני ומה אני עושה, לא משנה אם אני עסוקה וממהרת ואין לי זמן לחשוב - תמיד יש את העול הזה.

תמיד יש צמרמורת ומעין מועקה כואבת כזאת בלב [אתם יודעים למה אני מתכוונת?או שרק לי יש את זה??] כל פעם שאני חושבת על זה.

בעיקרון אין לי עתיד, אין לי ממש תקווה כרגע, העתיד לי שלי שחור איך שאני רואה אותו עכשיו.

אולי אני סתם מגזימה, אבל בכל מקרה, התקופה הטובה נגמרה.

אותו חרא [בערך] שוב חוזר, אחרי הדחקות רבות שהחזיקו לאיזה 3-4 חודשים.

בע.

תאמת שפשוט בא לי לברוח, בא לי פשוט לחיות לגמרי לבד, בלי אף אחד, לא זמנית - אלא פשוט לברוח ולא לחזור ולחיות לבד כל חיי.נמאס לי מאנשים בכללי, וזו לא אשמתו של אף אחד מלבדי.

בא לי פשוט לישון עד אינסוף בערך.

ונמאס לי להיות הבנאדם הכי ביישן ושקט בעולם.

מי שמכיר אותי קצת זמן יודע שאני יכולה גם ממש לא להיות כזאת, איפה הצד הזה שבי?הוא די נעלם ונזכר להגיח לאיזה שעתיים פעם בכמה ימים..

אולי בחופש פסח אני אסע למדבר עם הבעל של אחותי?הלוואי.קצת מנוחה..

למרות שזה לא באמת ישנה משהו..

ויש לי תכנית פעולה איך לשפר את מצבי, בקרוב היא תיושם (: אני לא הולכת שוב להיות בדיכי חודשים..מקווה..

אני מתה מעייפות.ליל"ט לכולם.

ליאור, אני אוהבת אותך.

וחברים, למרות שאני פוגשת אתכם פחות - קצת אכזבתם.אתם כועסים עליי?תגידו..אבל רק אנג'ל הגיבה לפוסט הקודם ואני יודעת שלפחות אורן קרא..אני אוהבת אתכם בכל מקרה