פעם בחודש אני מעדכנת את הבלוג, מסתבר.
פעם בחודש, הטבע מזכיר לי שיום אחד אוכל כנראה ללדת.
פעם בחודש, אני מחייכת ואומרת לעצמי "עוד חודש עם אהובי עבר לו"
פעם בחודש, אני מסתכלת על השמיים, רואה ירח מלא, מתלהבת ורואה ברוחי איזה איש זאב מתרוצץ בערבות רומניה.
פעם בחודש אני חושבת מחשבות פילוסופיות על משמעות החיים ומגיעה למסקנה (המחשבות הפילוסופיות באות כל הזמן, המסקנה פעם בחודש, וכל חודש היא משתנה שוב)
פעם בחודש העולם נראה לי מושלם
ופעם בחודש הוא נראה מנוכר ומזעזע.
פעם בחודש אני משתגעת
ופעם בחודש מישהו חדש בטוח שאני נורמאלית לגמרי.
פעם בחודש אני בהתקף חרדה מהתקופה שבאה עלינו לטובה
והאמת שפעם בחודש לפחות אני מודה שזה קורה יותר מפעם בחודש.
פעם בחודש אני מתגעגעת לכל האנשים שאפילו פעם בחודש אני לא רואה אותם.
פעם בחודש אני רואה את אבא שלי
ופעם בחודש לפחות אני בוכה שאני מתגעגעת לאחיות שלי
פעם בחודש אני חושבת על העתיד שלי
ופעם בחודש על לטוס לאירופה
פעם בחודש נמאס לי במקהלה
ופעם בחודש אני בטוחה שהמקהלה היא הדבר הכי טוב שקרה לי
פעם בחודש, במקרה הטוב, אני מפספסת פעולה
ופעם בחודש מרגישה אשמה.
וזה מה שקורה בתדירות של פעם בחודש.
רוב הדברים קורים כל הזמן, ולכן אני לא ממש מדברת עליהם.
קצת נמאס, אתם מבינים.
בין מחכים לגודו, לאי של ארתורו, יושבת על ספה מוקפת בדפים
ספרות, האמת, זה יופי!
עוד שבוע רומניה. הטיסה האחרונה עם המקהלה.
יאו. פחד. סוף.
יאללה, לישון. מחר מתכונת:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
