החיים ...

הפנים הם רק מסכה,

לעיתים עצובה ולעיתים שמחה.

היא מכסה על הנפש שבפנים,

על כל הרגשות שכל איש מפנים.

לעיתים הפה צוחק,

והלב כאב מוחק.

לעיתים הפה בוכה,

והלב דמעה מוחה.

והנפש היא נסתרת,

כרקפת תחת סלע נותרת,

ומחכה ומקווה,

לניצוץ האהבה.

והניצוץ פועל כמעשה כשפים,

והופך את החיים יפים.

הנפש פנימה כה שמחה,

והפנים אינם כבר מסכה.

האושר כה מוקרן,

כי הלב כולו רן.

והשמחה בלב פורצת,

ובחיוך את כל הלב כובשת.

ובעולם הכל כתמול שלשום,

אך אצלי בפנים האושר מקשה לנשום.

הנפש על גדותיה עולה

וזו תמצית האהבה כולה.

בזמן האחרון לא כ"כ רע לי.. אפילו די טוב

זה מפחיד אותי!

אחרי שנתיים של סבל, כבר התמכרתי לכאב!

אני מפחדת! כ"כ מפחדת! מפחדת להיכנס לתקופה טובה שתימשך לשנייה קצרה כ"כ ואז הבועה תתנפץ

מפחדת להיפגע שוב כמו שנפגעתי בעבר!

אני יודעת מה כולם יגידו.

אני יודעת שאני לא צריכה לפחד.

אבל אני לא יכולה להתווכח עם הרגשות שלי..

דאמ אני פשוט מתה מפחד!!!