"מה איתי, מה איתי, מה איתי
לא מסתדר עם עצמי
מה איתי, מה איתי, מה איתי
איפה שכחתי את שמי
לא יודעת למה
לא יודעת איך, איך ומה
רק רוצה לברוח,
מה זה קרה לי
טוב לי או רע לי,
תגיד לי...
מה איתי, מה איתי, מה איתי
בטח הוא שם לא שקט
מה איתה, מה איתה, מה איתה
מה היא רוצה באמת
לא יודעת למה
לא יודעת איך, איך ומה
רק רוצה לברוח,
מה זה קרה לי
טוב לי או רע לי,
תגיד לי...
מה איתי, מה איתי, מה איתי,
בטח היא שם לא שקטה
מה איתי, מה איתי, מה איתי
איפה שכחתי אותה."
שיר מדהים בעיניי!
בעבר הייתה לו משמעות כה גדולה עבורי...
יום שישי... יצאתי למועדון נוער איפה שאני גרה עם כמה חברים וחברות
היה כיף! כבר הרבה זמן שלא נהנתי ככה.
חברים שלי היו תחת השפעת אלכוהול והם היו מסטולים וזה היה כ"כ מצחיק איך שהם התנהגו xD
באיזשהו שלב המועדון התרוקן ונשארנו רק אנחנו. 10 ילדים בערך.
ועוד כמה ערסים שישבו רחוק מאיתנו...
פתאום הערסים התחילו ללכת מכות ואח מהם הוציא סכין. כ"כ נבהלתי!
בדרך כלל לא מגיעים לשם ערסים... הם תמיד נזרקים באיזו תחנה ומשתכרים "למוות".
העיפו אותם החוצה, נעלו את המועדון, והביאו משטרה.
לא יכולנו לצאת החוצה. גם לא כ"כ רצינו האמת.. היה קפוא בחוץ!
אחרי שהמשטרה באה וטיפלה בהכל, נרגעתי.
הכרתי אנשים ממש נחמדים שלא הייתי איתם בקשר בעבר והיה נחמד.
גיליתי שאנשים שתמיד חשבתי שהם ילדי פוזות מפגרים, הם ילדים ממש נחמדים ומצחיקים.
והגעתי להחלטה שאני לא שופטת יותר אדם עד שאני מכירה אותו.
מה שמבאס אותי הוא ש....
הילדים אצלנו קצת מוזרים. הם יכולים יום שלם להיות איתך כאילו את הידידה הכי טובה שלהם,
ויום למחרת לשכוח מהכל ולהתעלם התעלמות מוחלטת.
הייתי רוצה לפתח חברויות חדשות בשכבה שלי אבל סוג האנשים לא מאפשר לי לעשות זאת.
אני כמעט בטוחה שמחר בבית הספר כל הילדים האלו שישבו איתי אתמול בערב וצחקו איתי ודיברו איתי
יעברו ליידי כאילו הם לא מכירים אותי. ולא בגלל שזו אני. אלא בגלל שככה זה אצלנו.....
מותר מדיי פעם לדבר עם מישהו אחר אבל בסוף כל אחד הולך לחברים שלו.
לא נורא... העיקר נהנתי! D:
שבווווע טווווב 33> חן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מתמודדת...(בקושי)