החיים ...

קולי קורא אליך בדממה מוחלטת

צורח את הצרחה הכי גדולה

אתה עובר ליידי בצעדים קטנים ושקטים

מתעלם. ממשיך. לא מסיט מבטך.

ובראשך רק עוברת המחשבה מה יכול היה לקרות אילו היית מגיב אחרת

ובראשי רק עוברת המחשבה שליבי שלי אינו אותו הלב שהיה

מסתכלת עליך ללא בושה! לא מפחדת שפתאום תרגיש.

ואתה מסתובב אליי ומבטך קפוא כקרח

לא מביע שום רגש

אפילו את החיוך הקטן והשטני שלך כבר לא חייכת

התקרבת אליי במבט אטום כאילו זו מסיכה שנמצאת על פניך

עיניך לא שידרו לי דבר

ניסתי לגעת בך אך ידי עברה דרכך ופתאום נעלמת

הסתכלתי סביב והתחלתי לצעוק

"איפה אתה? תפסיק לעשות לי את זה!!"

תמיד היית ותמיד תהיה כזה. הזיה!