יש לי חבר !!!! D:
אחרי כמעט שלוש שנים ....
אחרי שברון הלב העצום הזה שחוויתי , ובעצם מנעתי כתוצאה מכך מאנשים לחדור לי ללב
אחרי שכבר חשבתי שלא אוכל להרגיש כך שוב - להתאהב !
אחרי שלא העזתי להימצא בחברתו של גבר , רק שנינו
אחרי שהתערער לי האמון בכל מה שקשור במערכות יחסים - אם זה בזגויות בפרט , ואם זה בחברות בכלל
פתאום הוא הגיע .
הגבר הכי לא צפוי , בזמן הכי לא צפוי , בסיטואציה הכי לא צפויה !
הוא לא גבוה במיוחד , וגם אין לו יופי כובש
הוא לא אחד כזה שימשוך את העין , או כריזמטי באופן יוצא דופן
הוא לא הגבר שהיה מופיע לי בחלומות , ואין לו לשון חדה וחלקה
הוא לא מה Bad Boys שתמיד היו לי - ואולי זה בעצם מה שנפלא (:
הוא משלים אותי !
את מה שחסר בי
את מה שאין בי
שאפעם לא היה
וכנראה שגם לא יהיה ..
הוא משמח אותי !
מכניס לי אור לחיים
מכל כיוון שהוא
ניצוץ בעיניים שלא נעלם
פרפרים בבטן
התרגשות
הוא מרגיע אותי !
נותן לי תחושבת ביטחון
ביטחון עצמי
בי
בו
בקשר שלנו
שזה אמיתי
הוא מרגש אותי !
כשהוא אומר לי "אני אוהב אותך"
כשהוא מביט לי בעיניים
כשהוא אוחז בידי
כשהוא מחבק אותי
אם זה ביום או בלילה
הוא שונה ממני !
אבל כ"כ כמוני ....
אז כן , יש לי חבר .. אחרי כמעט 3 שנים ! אפשר לומר שהייתי ילדה ..
מה כבר ידעתי על אהבה ?!
ומה בכלל אני יודעת על זה עכשיו ?
"זה גיל ההתגברות - ההורמונים משגעים אותכם"
אולי זה נכון , אולי זה לא .
לא איכפת לי ..
אני אוהבת אותו !
לקח לי הרבה זמן להגיד לו את זה !
לקח לי הרבה זמן בכלל להבין שהתאהבתי ..
לקח לי הרבה זמן להודות שפתחתי את הלב בפני מישהו חדש
בלי לחשוש ! בלי מסיכות , בלי חומות .
להגיש את הלב על מגש של כסף ...
עם סכין לידו .
זה היה לקחת סיכון !
ולקחתי אותו ..
האמנתי בו ! בילד הזה .. זה הרגיש לי טבעי ! זה הרגיש לי אמיתי !
מהרגע הראשון
מהמבט הראשון
מהשיחה הראשונה
מהפגישה הראשונה
שעוד לא ידעתי לאן זה מוביל
מהנשיקה הראשונה
מהשבוע הזה שהיינו ביחד
אבל עדיין לא אמרתי "יש לי חבר" .
מהתקופה ההיא ...
וכשדיברנו
זה נהיה רשמי
אני
נמצאת
במערכת
זוגית
אחרי 3 שנים !
פשוט קפצתי לתוך המים ..
בלי מצופים .
לא פחדתי לטבוע
הרגשתי כאילו נולדתי לשחות
לשמוע את 3 המילים "אני אוהב אותך" בפעם הראשונה
אחרי שאת מבינה שגם את אוהבת אותו
זה .............. אי אפשר להגדיר במילים מה שמרגישים בפנים באותו רגע .
והחבר הזה ...
שהתגייס לי לצבא אחרי חודש
לקרבי
והגעגועים קורעים אותי מבפנים
אבל אני חזקה [:
כי הוא יחזור
ויהיה מדהים ביחד
כמו תמיד !
או שלא ............
כי הוא יחזור
ופתאום
בלי התראה מוקדמת
בלי שבאמת קרה משהו
3 שבועות שלא ראיתי אותו
אומנם דיברנו כל יום בטלפון
אבל בשבוע האחרון היה קצת מוזר
וקרירות
ופעמיים שלא יכולתי לענות ...
ואז מגיע יום שישי
אחרי 3 שבועות !!!
האושר שוטף אותי מבפנים ..
הוא אוסף אותי עם האוטו
והכל מתנפץ לי בפנים !!!!
הוא לא מסתכל עליי
הוא לא מדבר
שתיקה מביכה כזאת ..
אני שואלת "מה יש?"
הוא אומר לי כלום ..
יושבים ככה
ואז הוא רומז ..
שאני אלך הביתה כי הוא רוצה לחזור לחברים שלו
אחרי פחות מ5 דקות
אותי הוא לא ראה 3 שבועות ! אותם רק שבוע .. אפילו פחות .
הוא אמר ניפגש מחר
אמרתי אוקיי
ובאתי לצאתי
נסערת
פגועה
מהיחס , הזלזול .. הקרירות הזאת שהקפיאה לי כל חדר בלב !
אם רק הייתם שם ...............................
הוא תפס לי את היד
החזיר אותי לאוטו
הביא לי נשיקה
"אני אראה אותך מחר"
מצד אחד זה מרגיע
מצד שני יותר פוגע
עיניי החלו לדמוע
נפגעתי .
אבל ידעתי שמחר ניפגש , ויהיה בסדר ..
וזה לא קרה !
הוא לא רצה !!!
"יש לי מחר צבא , עזבי .. "
אפילו בטלפון לא דיברנו
"אתה לא חושב שמגיע לי שניפגש ותסביר לי מה קרה ?! כמו שצריך , ולא מאחורי מסך .. "
ופתאום
"אני צריך זמן לחשוב"
כל האושר הזה שהציף אותי
האהבה
הפרפרים ..
דמעות רבות ליוו אותי באותו הלילה !
ומאז ...
מן עצבות כזאת השתלטה עליי ..
מחכה שהוא יחזור מהצבא
ותהיה שיחה
שאולי תקבע ש ...
זה הסוף .
כי ככה זה מרגיש !
זה , לעומת ההתחלה שהייתה מפתיעה , צפוי מדיי !
אני כבר לא יכולה להגיד "יש לי חבר" .
ושוב כואב לי ! והפעם אפילו יותר ..
כי לקחתי סיכון .
לב , על מגש של כסף ............................... עם סכין בצד .
ושוב בתהייה האם אצליח , גם הפעם , להתגבר על הכאב ...