הקרציה מעולם אחר...

טוב אז ככה...

ביום ראשון הייתי בתל אביב.. היה נחמד ברכבת... הגעתי!
הלכנו לנלחת בנימין אכלנו שם טוסט! כמובן ויויאן בת דודה של אמי הנודניקית...

האוכל היה טוב הסתובבנו והיה כיף... בסוף היה מופע קטן של הזמרת מירי אלוני... היה נחמד...

אני כל כך משתתף בצערה על מה שקרה לה בחיים הנוראיים האלא...

טוף... היינו טיילנו חזרנו הביתה עקב הכאב של אבי בברך.... לא נורא אני אומר הכל לטובה וזה נכון!
ככה לא הייתי צריך להיתקע שם עם החפרנית של אמי...

הגעתי הביתה ומה מתברר?

דאי מתקשרת ואומרת שצ'יבי כן באה בסוף לגונן והיא והילה השלימו סוף סוף...

אז אני נסעתי למחורת לגונן... הנסיעה היתה איכשהו כייפית...

רבקה (אמא של לה- הילה חיכתה לי שם...) חיכתה לי בתחנה ונסענו לגונן!!!!!!

פגשתי את לה! ואת דאי! ואת צ'יבי! ילדה מתוקה מאוד התחברתי אליה בטירוף!

היא ילדה מתוקה אני איכשהו מרגיש כיאלו היא מין נפש תאומה מין אחות גדולה!

הן הלכו לדאי ואני הלכתי לשכנים שגרים בגונן..

חזרנו כולם ממקומות שונים ודאי וצ'יבי הלכו לאכול אצל דאי...

ורו וולה הגיעו.. החרא התחיל להגיע... הבכי פשוט התפרץ מתוכי... אחרי כל מה שעבר עלי בזמן האחרון...

ופשוט ורו שאלה מה קרה ואני פשוט רצתי אליה לחיבוק והשלמנו אחרי איזה ריב מטופש שכבר שכחתי על מה...

וולה לא הרגישה בנוח והלכה... בעייתה!

טוב ורו נשארה.. דיברנו אחרי הרבה זמן... דאי וצ'יבי הגיעו רעבות! הילה הכינה להם לאכול..

טוף.. שיחקנו אמת וחובה שהפך לאמת או אמתיים התחלנו לשאול שאלות מהלב והיה כיף!

היה כיף... ובעיקרון: סוף טוב הכל טוב!

הילה ישנה חמודה שכמוה רוצה לישון ואני מפריע לה... טוב אני יפסיק וילך לישון!
לילה טוף!!!!!!!!!!!

*חיבוקי לכווווווווולם*

את הסיפור אני לא אמשיך היום כי יש לי מצב רוח טוב מדי... כי אין לי כח להתבאס...

טוב אני רוצה לפתוח טבעת לחבריי הטובים אז כל מי שרוצה להצטרף תרשמו לי בתגובות!

תגיבו על הכל!
לילה טוף!