אני אוהב אותך על הרגע שהחלטת להתמסר אל ההרפתקה של להאבד איתי בשבריר שניה, רק אני ואת בים המלח ליד גחלת אבנים מקורבלים לאור הירח, כשהכוכבים מציצים ואני מחבר לך אותם בקו דימיוני וממציא לך צורות וסיפורים. "זה משולש החורף" ואת תנשקי אותי מאחורי האוזן "אה-הא". תחייכי חיוך כי תדעי שאני ממציא לך אגדה קטנה ושברירית, כזאת שהיא רק שלנו.

אני אוהב אותך על העקשנות שלך לגנוב לי את האף כמשחק ילדותי. שתחכי שארדם ואחלום בפחד על הצרות של מחר ואת תיתגנבי בין הסדינים, מתחת לידיי, ועם פתיחת שפתיים קלה תנשקי לי על השפה התחתונה בעוד שהאצבעות שלך מוכנות לרגע שאחייך, כי אדע מה עומד לבוא, ותגנבי לי את האף. "לא, עוד פעם, את והשטויות שלך", "ניצחתי, אתה שלי לעוד יום" אגחך, אתמטח, אדגדג אותך בבטן הרכה - רק בשביל ללבות את השיגעון, ואז לא תתני לי לחזור לישון.

אני אוהב אותך על התשוקה לעצור את העולם עם המצלמה שלך. תמונות שטוטיות עם פוקוס גרוע יקבלו פיתוח בשביל שתוכלי לחייך בינך לבין עצמך. ברז כיבוי, ספינה רחוקה, אופניים עם סלסלה, סרט צהוב תלוי על עמוד ברחוב, בלון אדום שקשור אליו ילד, המכבסה השכונתית, גפיים בתנועה, שקיעות מנסיעה על כביש החוף. דווקא את הרגעים האלו, שהצלחת להיתנתק מהתיכנון והזווית, אותם את הכי אוהבת. הם אלו שאת תראי לי שנאכל גלידה ותספרי לי אגדות בזמן שאני אנשק לך את האחורה של האוזן "הבלון היה כל כך מסכן, נורא שקשור אלייך ילד" ואנחנו נחייך על הדימיון שעוד נותר לנו לדמיין על העולם.

אני אוהב אותך על הבלגן שמראה שאת עדיין את גם אחרי חמש שנים. את החולצה על הכיסא כשהחצאית בכלל על עדן החלון, הארנק בתיק פנדה שלך שמוציא לשון והאיפור מפוזר ליד המראה. את כתמי הקפה שלא ניקית ואחר כך פשוט אהבת שהם שם, את כלי הציור שלך על הריצפה ואת המבט האבוד כשאת לא מוצאת שום דבר, עומדת עם כתפיים שפופות ושער פרוע אחרי טירוף של חיפושים, ידיים שלובות - ברוגז עם העולם "תעזור לי.." ומתנשפת. משפשפת את הריצפה עם הכרית של הרגל.

כמה אוהב אותך על השיגעון שלך בזריחות. היין כבר יתנדף מהדם אבל ייתן לך תירוץ, רק ככה את משתחחרת, עם התירוצים. תתיישבי עלי ותחזיקי לי את הידיים מאחורי הראש ותייללי ימלול של זאב בתפר שבין הירח לשמש ותינגסי לי בצוואר נגיסות קטנות. אתנגד ואזוז מצד לצד אבל לא תיתני לי, אהיה לך לטרף השיגעון של חופש החייתיות - ארוץ איתך למרות שאף פעם לא אבין.

ולמה לי לאבין משהו שהוא חופש מוחלט? לאהבה כמה צורות ולך כולן כשמחפשים.