כולם צועדים בדרך, צופים בסימנים החולפים. אני חושבת שאלך אחרי ליבי, מקום נהדר להתחיל ממנו.

כמה השתנו החיים שלי מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה.

שבעה חודשים שכל כך הרבה בהם קרה.

סבתא שלי נפטרה, עברתי עבודה, עזבתי אחרת,

עשיתי קעקוע חדש ומדהים, קיבלתי ויזה לארה"ב,

התחלתי קשר עם מישהו וזה נגמר מהר מדי,

התחלתי מיונים וויתרתי על מחנות קיץ בארהב,

הכרתי המון חברות חדשות וטובות שיישארו איתי לאורך זמן,

אני מקווה.

עכשיו אני מחכה לטיול המיוחל עם אח שלי בתחילת אוגוסט,

הולך להיות אדיר! ארה"ב Here I come.

אני מתגעגעת לתחושה של לכתוב פה. לתחושה שאני זקוקה לזה.

קצת חסר לי אבל לא מספיק.

יודעת שאף אחד לא יקרא את זה במילא אבל זה לא חשוב.

זה בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר.

לחיי התחלות חדשות!