בעקבות הפוסט הזה, קיבלתי תגובה מנערה שהציעה לי, פשוט, לאמץ את הכלב. מה לי כי אלין על כל תושבי שכונת מאה שערים? שאני אאמץ את הכלב המסכן, נראה אותי.

טוב, בהתחלה חשבתי שלא להגיב, כדי לא להמשיך את הפינגפונג הזה, של תגובות שכבר עשו רושם כאילו תיכף הן הופכות ליותר ויותר לא נעימות (כלומר לפחות ופחות נעימות, בעצם). אחר כך התחלתי לענות, אבל לא היה לי מקום בתגוביות הזעירות של ישראבלוג, ולא בא לי לנצל תגובית בהמשכים. לכן אני מגיב לך, רועה, בפוסט נפרד, לגמרי לכבודך.

ברור לי שהתגובה הזאת שלך איננה באשמתך, רועה. את לא מכירה אותי, ומן הסתם לא קראת פוסטים אחרים בבלוג הזה. לו היית קוראת קצת אחורה היית יודעת ש:

א. אני גר עם משפחתי בצפון הארץ, כ-5 ק"מ מגבול לבנון. נסיעה לירושלים מהמקום בו אני גר אורכת כארבע שעות לכל כיוון אם לא נוסעים על כביש חוצה ישראל, כביש שאני מדיר את גלגליי ממנו.

ב. בביתנו יש, נכון לעכשיו, ארבעה זנבות מכשכשים של אסופים שונים. כל האסופים המזונבים הללו נאספו מהרחוב, עד שנמצא להם בית, ובסופו של דבר נשארו בבית שלנו והיו לחלק מהמשפחה. המצאי הזה גדול, לפחות פי שתיים, מהמספר הרצוי של חיות מחמד, לטעמי. אבל זה מה-יש. הם כאן והם here to stay.

ג. בזמן האחרון מצאנו בית לכלבים וחתולים די רבים, ובסופו של דבר, כשכלב (ואגב גם בעלי חיים גדולים יותר, כמו חמור וסוס), מגיע לישוב בו אנו גרים (הוא בדרך כלל לא מגיע, אלא מושלך בישובנו על ידי חולירע כלשהו), הוא מגיע אל החצר שלנו, כתחנה זמנית של לפני מציאת משפחה. ואנו חייבים למצוא לו בית תוך שבועיים, אחרת הוא מאומץ על ידנו. מה לעשות, אנחנו נקשרים מהר. על כמה מהם, אגב, את יכולה לקרוא בפוסט שפורסם בדיוק לפני שנה.

ד. מחוץ לגבולות הישוב שלנו (כלומר במדינת ישראל) יש לא עשרות, לא מאות וגם לא אלפים, אלא רבבות (ואולי אני תמים ומדובר במאות אלפים?) של חיות בית (דהיינו כלבים וחתולים) מחוסרות בית.

ה. עשרות עמותות עם תקציבים זעומים מנסות בכל כוחן לסייע, מאות ואלפי אנשים פרטיים כמונו, מנסים, אף הם, במיטב כוחם.

לשנות את העולם אינני יכול. אם את חושבת אחרת, יבוא יום ותתבגרי. מה שאני כן יכול, בכוחותיי הדלים, הוא לעשות dent. כיפוף קטן, קמט קטן, שינוי קטן. באנגלית יש משפט שמתאים כאן:

Think globally, Act locally.

כלומר – לתקן את העולם אינני יכול, אך אם אפעל בדל"ת אמותיי, ואם כך יעשו כולם, יהיה לנו עולם קצת יותר טוב.

אז מה, באמת נראה לך שמה שאני צריך לעשות זה ליסוע לירושלים כדי להציל כלב מחוסר בית רק משום שהוא זכה לכותרת בעיתון? את יודעת כמה כלבים מחוסרי בית יש בצפון הארץ, שגם אותם איני יכול להציל? אני כנראה מצליח למצוא בית לכך-וכך כלבים, בזמן שיש מספר גדול בהרבה של כלבים שסובלים "שם בחוץ".

להם יש בית. אבל יש רבבות שאין להם.