- פרק 3 -
מייגן לקחה את הפלאפון שלה והתקשרה לאליס. "הלו אליס? זאת מייגן"
"היי מייגן, מה נשמע?" שאלה אליס.
"מעולה יש לי חדשות" אמרה מייגן בהתרגשות.
"באמת? ספרי" אמרה אליס מחייכת.
"אממ ראיתי עכשיו בעיתון שמקפליי מגיעים לבוסטון ב-27.12 ובאים לכיכר
בוסטון ללון במלון שממול." אמרה מייגן לאליס.
"אה כן? איזה מגניב, אנחנו חייבות להגיע לשם!" אמרה אליס בהתלהבות.
"כן נכון. טוב תספרי לאש בנתיים. נדבר אח"כ, ביי" אמרה מייגן.
"ביי" ענתה אליס בחזרה וניתקה.
למרות שמייגן לא האמינה היא החליטה בכל זאת לכתוב כמה שירים למקרה שזה נכון, ולשמוע
את הסגנון שירה שלהם שתדע איזה בדיוק שירים לכתוב.
אשלי ואליס עשו זאת גם במידה מה וזה נכון.
מייגן לקחה דף ועיפרון והתחילה לכתוב שיר.
מעניין מה השעה חשבה מייגן. אני יושבת פה כבר הרבה זמן המשיכה.
היא הרימה את ראשה והסתכלה על השעון "אוי השעה כבר 01:00 אני צריכה ללכת לישון" מלמלה לעצמה.
"טוב חבר'ה אני מת מעייפות מאוחר." אמר דאגי לחבריו. "אני הולך לישון" הוסיף אחרי כמה שניות.
"אוקי" כולם אמרו ביחד. ואז דני הוסיף "כדאי שגם אנחנו נלך מחר יש לנו יום עמוס חבר'ה, לילה טוב".
כולם הלכו לישון, מחר מחכה להם יום עמוס.טיסה,ראינות,מעריצים וכ'ו.
"גלינג גלינג גלינג" שוב צלצל השעון שהיה מכוון לשעה 10:00. ואכן שוב עף לרצפה.
"אוי מסכן" מלמלה מייגן. "בעצם זה מגיע לך! תפסיק להעיר אותי כל בוקר חתיכת מעצבן!" אמרה וצחקקה.
היא שוב הרימה את השעון ושמה על השידה. הלכה לשטוף פנים ולצחצח שיניים.
כדאי שאני ימשיך לכתוב את השיר. חשבה מייגן. אני צריכה להיות מוכנה.
לפתע נשמע צלצול הפלאפון שלה, מייגן ענתה זו הייתה אשלי "היי מגס" אמרה אשלי.
"היי" אמרה מייגן בחזרה. "רוצה שנלך היום לאנשהו?"
"לא יודעת.. לאן נלך?"
"אולי לקנות כרטיסים להופעה ואז נבקר שוב בקניון?"
"נשמע מעולה ניפגש בפארק ב-12:00. תודיעי לאליס"
"טוב ביי" אמרה אשלי וניתקה.
מייגן שמה את הפלאפון על המיטה וחזרה לכתוב את השיר. הזמן טס במהירות והיא לא שמה לב
איך עבר הזמן. ואז הפלאפון שלה שוב מצלצל וזו שוב אשלי. "הלו?" אמרה מייגן.
"הלו תגידי לי איפה את?? אנחנו מחכות לך כבר חצי שעה!!" אמרה אשלי בקול עצבני.
"אוי מצטערת שחכתי לגמרי אני עוד מעט מגיעה!" אמרה מייגן.
"לא הגיע הזמן שתפסיקי לאחר?" ענתה אשלי.
"מצטערת,את מכירה אותי.זה כבר הפך לאופי שלי."אמרה מייגן וצחקה.
"טוב ביי,תגיעי מהר!" אמרה אשלי.
"ביי." ענתה מייגן וניתקה.
אוי איך יכולתי לשכוח?! אני כזאת טיפשה!!
מייגן לבשה עליה חצאית וחולצה, הסתרקה לקחה את הפלאפון והארנק ורצה במהירות לכיוון הפארק.
"הו הנה היא סוף סוף." אמרה אשלי לאליס שעמדה וצחקה על מייגן שרצה לכיוון שלהן עוד רגע נופלת.
"היי בנות, מצטערת על האיחור, קצת שכחתי מזה,כתבתי שיר." אמרה מייגן לכיוון הבנות שצחקו עליה.
"מה מצחיק כל כך?! התארגנתי הכי מהר שיכולתי ואתן צוחקות עליי?" אמרה מייגן וגם התחילה לצחוק.
"לא נורא פעם הבאה אל תשכחי מאיתנו." אמרה אליס מחייכת וצוחקת בו זמנית.
"טוב אנחנו צריכות לתפוס מונית!" אמרה אשלי.
הבנות הלכו לכיוון הכביש ועצרו את המונית הראשונה שעברה שם.. הם ביקשו שיסיעו אותן לבמה
שבה יופיעו מקפליי כדי לקנות את הכרטיסים, אחרי 15 דקות הן היו כבר במקום.
"וואו תראו כמה בנות יש בתור הזה!! אנחנו בחיים לא נצליח לקנות כרטיסים" צעקה אליס.
"אל תדאגי נשיג איכשהו, הן לא יעמדו פה כל היום" אמרה אשלי.
הבנות ניסו להידחף בין האנשים כדי לקנות כרטיסים אבל זה לא היה קל כמו שהן חשבו.
אחרי כשעתיים הגיעו לאישה שמכרה את הכרטיסים. "וואו אני לא מאמינה, סוף סוף!!" אמרה אליס בהתלהבות.
"כן באמת הגיע הזמן" צחקה מייגן. "אנחנו נמחצות כאן כבר שעתיים." הוסיפה אשלי והצטרפה לצחוק.
הבנות קנו את הכרטיסים ואחרי 15 דקות יצאו מכל ערמת האנשים שהייתה שם ותפסו מונית שתיקח אותן הביתה.
הן וויתרו על הקניון כי היו עייפות אחרי קניית הכרטיסים.
"טוב חברה תתחילו להכין את המזוודות היום ב-01:00 בלילה אנחנו עולים למטוס לבוסטון" אמר דאגי
לבנים. "תהיו מאורגנים כבר ב-22:30" הוסיף לדבריו הארי.
כולם התחילו לארגן את המזוודות ולזרוק אחד על השני דברים, בשעה 22:30 כולם כבר היו מוכנים ויצאו
לשדה התעופה. עברו את כל הבדיקות, ב-01:00 כבר עלו למטוס לבוסטון.
מייגן הגיעה הביתה והייתה נורא עייפה היא ראתה טלוויזיה עד שעה 22:00 והלכה לישון.
בבוקר הפלאפון שלה מצלצל: "הלו" אמרה מייגן בעודה מפהקת.
"תגידי את נורמאלית?! אני יהרוג אותך!!" צעקה אשלי מהצד השני של הטלפון.
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ *~ * ~ * ~ * ~ *~ * ~ * ~ * ~ *~ * ~ * ~ * ~ *~ * ~ * ~ * ~
בפרק הבא:
"אופס!!! בנות אני כל כך מצטערת!"
"אאאוץ'!!!"
"אוף זה ממש חסר טעם."
"מה?!"
"אני לא מאמינה שזה היה לחינם!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
