אף אחד לא יכול בלי השני ?!

היא , הולכת בין אנשים , אנשים שמחייכים לה .

גם היא מחייכת , אבל לא חיוך אמיתי , חיוך שיסתיר את הכאב .

היא ממשיכה ללכת , ועושה ה-כ-ו-ל רגיל , כמו שכולם עושים , רגיל .

אבל מאחורי המעשים רק מחשבה אחת , "למה אנחנו" "מה עשינו"

והיא לא מבינה , היא רק בת 5 , למה היא במקום סגור , למה היא בלי אמא ,

איפה אחיה , ואיפה סבתא שתמיד באה בשבת בחמש כדי להביא מתנות ?

למה אני פה? למה אני לא הולכת לגן? איפה כל חברי? למה פתאום אבא עלה

על הרכבת ולא חזר? למה הוא השאיר אותי פה? מה הוא לא אוהב אותי? למה לא לקח אותי

איתו,אל החופש,אל הגן,אל חברי,למקום - שהוא לא גטו .