מותק והעיר הגדולה

סופש עם הרבה תוכניות - אם אתכנן ואעשה ואסמן וי אולי אחזיר את השליטה שאבדה לי בחיי

אשיב וודאות כלשהי

במקום כל התוכניות הרבות שרועה מעורערה על הספה

בטלוויזיה דלוקה

מול המחשב

מקיפה עצמי במסכים

תחושה קשה של 

אי וודאות

אי משמעות

חרטה ואשמה

ורצון להחזיר הכל לקדמותו עכשיו מיד

גוש ענק בגרון ומעל הלב, וכשאני מנסה להקשיח זה ממש כמו לכווץ את הבטן ולהרגיש אותה נכנסת פנימה, ככה הלב מתכווץ מנסה לשמור על עצמו

דמעות משתחררות

מחפשת משהו להאחז בו

והולכת אל הכוכבים 

קוראת בלי סוף הורסקופים, יומי, שבועי, שנתי, חודשי, לאהבה ולאכזבה

ומתבאסת מהמילים הכתובות 

ומכיוון שאין משהו אחר להאמין ולהחזיק בו נשארת עם המילים המעורפלות שמאפשרות להשליך עליהן כל מחשבה

בחוץ אפור וגשם

בפנים שחור ודמעות

איך מתרוממים מפה? ולאן? 

איך לומדים את מ שאמור להילמד?

ולמה זה לא נלמד מוקדם יותר?

ניאו