מותק והעיר הגדולה

יש מין מועדים כאלה: סילבסטר, פורים וכן גם עצמאותה (שבאה לטובה עלינו אתמול),

מועדים כאלה שבהם העיר פורחת ממסיבות

מועדים שבהם אם יוצאים זה תמיד- מיותר. 

מועדים שבהם ידוע שהכי , אבל הכי  כדאי להישאר בבית, ובכל זאת - יוצאים

כי..., כי... למה בעצם?

אני תמיד נכנעת לאופציות, שאולי.... אולי הפעם, אולי הפעם מה??

אז מצאתי את עצמי אתמול בערב נדרשת להחליט בין:

3 מסיבות גג ת"א, שלכל אחת מהן קוד כניסה "סודי",

עוד 2 מסיבות טבע רק 20 דקות מת"א,

מסיבה ירושלמית,

2 מסיבות איכותיות (קרי- פו"פ)

ומסיבת הרחוב בפלורנטין כמובן.

בפועל איפשהו ב- 22:34 החילונו אני ושמיכת הפוך לדסדקס את האופציות:

אני: מה, לא תצאי? ביום העצמאות? איזה זקנה את, זקנה בלה, ויש מסיבות כאלה מעולות, ואולי תפגשי את האחד?

הפוך: את הרי יודעת שהמסיבות האלה הן הבטחה ללא כיסוי, שותים וודקה אשכוליות בכוסות פלסטיק ורוקדים עם עוד 7000 איש על גג שיכול להכיל בערך 10 ביום טוב. מה רע לך להיכנס למיטה לשים סרט טוב ולישון?

אני: אבל, כולם יוצאים, ואם יהיה ממש טוב, איך אני אתבאס?

הפוך- בפעמים הקודמות, כשיצאת, באמת היה כזה טוב?

אני: לא, אבל זה לא אומר שהפעם זה יהיה כך...

נו ברור שנכנעתי לעצמי בסוף, ובשעה 24:05 יצאתי מהבית, נתקעתי בפקקים לפלורנטין, עליתי לגג מפוצץ ב- 3500 איש, אחרי ששיננתי את הקוד ("המסיבה של שירה") וחייכתי חיוך מסתורי, כל זאת רק כדי לשתות ערק בכוס פלסטיק, (כי זה מה שנשאר בבר), להסתלק אחרי חצי שעה, ולסגור את הערב בארוחת בוקר בשעה 3:00 לפנות בוקר ב"קפה קפה"  בנוכחות מלצריות עייפות שמקללות את המדינה...

מיותר, כבר אמרנו?

אבל שתהיה עצמאות שמחה לישראל- הכי חשוב עצמאות