מותק והעיר הגדולה

אני אוכלת כאילו ארבה עומד לפשוט על הארץ ולא יישאר מזון.

אני כל הזמן חושבת על דיאטה- ואז ישר נהית רעבה וניגשת למקרר לחפש משהו.

אני מרגישה שמנה ולא יפה.

אני ישנה שעות על שעות ובוהה בטלביזיה בטלנובלות

וכל זה במקום לארוז את הדירה\ ללמוד\ להתכונן לעבודה\ לראות חברים

או כל דבר פרודוקטיבי אחר

אני מסננת טלפונים של ההורים

ואם אני כבר עונה להם ממש אין לי סבלנות לדבר איתם ואני מרגישה שהם קודחים לי.

אני מקנאה בחברות שלי שלהן הולך ולי לא

ורק בא לי לקבל חיבוק

ממישהו שאיכפת לו ממש

רק

ממני

וזה מזכיר לי את השיר הזה

שאהבתי כשהייתי בת טיפשעשרה

מקווה שיעבור לי מהר

***********************************************************

לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל הוא אמר שאני לא יוצאת לו מהראש

וביקש שאצא כבר... 

וזה כיף לשמוע, רק שאין לי מה לעשות עם זה כל כך.