החודשים האחרונים בסימן מעברים:
מעשרים לשלושים
מדירה גדולה ואפלה לדירה קטנה יותר אך מוארת
ממגורים עם שותפים למגורים לבד
מילדה חסרת ביטחון לאישה חסרת ביטחון.....
מעבר מחורף לאביב והנה הקיץ כבר פה
___________________________________________________________________
דירה חדשה
שכנים חדשים
פסיכולוגית חדשה
החלטה חדשה
פרידה חדשה
אני חדשה
?
___________________________________________
שטחה האובייקטיבי של הדירה החדשה שלי (שעדיין אינני מסוגלת לקרוא לה בית) עולה אך במקצת על שטחה של דירתי הקודמת
עובדה שחייבה אותי לבצע מהלך אריזה שיפחית את כמות החפצים שבאמתחתי
מכיוון שנולדתי ייקית הרי שתמיד "חבל לזרוק" "יש מה לעשות עם זה" "אולי נתרום" ועוד כהנה מלווים אותי
אבל הפעם החלטתי שדי- זו הזדמנות לבצע רוויזיה אמיתית בחפצים - ודרכה גם בחיים.
ובכלל כדאי לזרוק את הישן מפני החדש במקרה זה ולפנות מקום אמיתי לדברים חדשים וטובים להיכנס לי לחיים.
המטבח היה הראשון- זרקתי המון שטויות, התמלאתי גאוה בעצמי והיה נראה לי שזה הולך להיות ממש קלי קלות!
עברתי לארון הבגדים- זה היה הרבה יותר קשה, תהליך שעשיתי במשך כמה ימים- כל פעם מניחה בצד עוד מכנס נוסטלגי מכיתה ח' ועוד גופיית "כוסיות" מכיתה יב' ואת הגופיה של הנשיקה הראשונה עם רועי, וגם את תחתוני הבוקסר של שאולי שנשארו אצלי ואהבתי לישון בהם...
אחר כך עברתי לניירות- זה היה הכי הכי קשה: המון זיכרונות מקופלים בפתקים קטנים, ברכות יום הולדת, מכתבים מחו"ל ששלחו חברות, ניחומים ועידודים.
מצאתי עצמי יושבת ובוהה מול ערימה עצומה, מתקשה לוותר על המילים הכתובות שמגדירות את חיי.
נקרעתי בין העבר הנוסטלגי לרעננות והקלילות של החדש והנקי
וכך ישבתי משך 3 שעות- קוראת בפעם האחרונה את המכתביןם והפתקים , מוקירה, צוחקת, נפרדת... וכן שמה בפח- שלום לעבר
קדימה ציפיה לעתיד.
_______________________________________________________________________________
ואיך נראה העתיד?
דירה קטנה- אבל מוארת ונעימה ומחבקת (רק עוד קצת צבע...)
שכנים- נאים נאים בעיני- מסבירי פנים (וג'וינטים..) עם לב רחב ומקבל
השכונה- קיבוץ בלב העיר, הזויה ומשעשעת- מלאת שמועות ורכילות, וצחוק וציוצי ציפורים
החברים של השכנים- מסוקסים וסקסיים...
אז מותק שינתה מקום
______________________________________________________________________________________
תו"כ מעבר הדירה יהושוע המחשב הנייד והמקסים שלי
קרס, עברו עלי 24 שעות של חרדות עד שהתברר כי החומר שעליו לא ניזוק.
אינטרנט רק היום התקינו לי
הרגשתי קצת מנותקת , ו... למרבה ההפתעה זה עשה לי טוב
עבדתי הרבה פחות - כי לא יכולתי לעבוד מהבית.....
ובמקום זה:
קראתי ספר שלם!
טיילתי המון עם הכלבה
ישנתי יותר שעות
התחברתי עם השכנים החדשים
אבל הנה... היום הטכנאי היה פה- ואני שבתי לעולם הוירטואל
_________________________________________________________________________________
וזה בשבילי ....
וטוב לחזור לכאן. ת'געגעתי
וזה המשהו הקטן וטוב של השבוע
(ותודה לטכנאי של הוט המקסים)
http://www.youtube.com/watch?v=8SbxqOBvi2w