מותק והעיר הגדולה

ואחרי שכתבתי לו מכתב ארוך שפירט בדיוק למה לא,

ונימקתי הכל בנימוקים רציונאליים סדורים

וערכתי רשימות

והייתי סגורה על עצמי

וגאה בבחירה שלי

הוא הסתכל בי בעיניים ירוקות ממיסות

ובקול העמוק שלו פשוט אמר

"את צודקת, אין לי שום טיעון לוגי שיוכל לכל מה שאמרת

וכל מה שאני יכול לומר הוא שאני אוהב"

וכל ההגיון שלי החוויר בפני האש האדומה

של האהבה וההתלהבות והרגש.

___________________________________________________

היום בבוקר כשקמתי

חיכה לי מכתב פרידה במייל

האש האדומה הזו שביננו כל כך חזקה

שהוא לא הצליח להסתיר

ממי שראוי היה להסתיר

וכך עוד לפני שהכל התחיל

הכל נגמר

ומזל שכך, אני חושבת

ותחושת ההקלה מתערבבת בשמץ של אכזבה והחמצה

על מה שהיה יכול להיות

ולא יהיה