מותק והעיר הגדולה

יום זוועתי פלוס עבר על מותק

לא מספיק שחייה גם כך עמוסים, הרי שמישהי בעבודה החליטה לטוס לה לחופשה

ולהשאיר טיפול ב"כמה לקוחות רדומים- אין סיכוי שהם ייפנו בשבוע הזה" למותק

כמובן שמהרגע בו המטוס המריא הלקוחות התעוררו משל היו תינוקות בני יומם הצורחים בלילה לתשומת לב.

אבל

מותק החליטה שאיש לא יוכל לה, וכלום לא יהרוס את מצב רוחה

(אתם צודקים- לא נותר הרבה מה להרוס, נקודה נכונה... ובכל זאת!)

גנדי אמר:

Be the change you want to see in the world

אז אני מנסה.. (ומקווה להצליח כמובן)

בכל יום לשלוח חיוך לשלושה אנשים - בתקווה שהם יפיצו כבר את החיוך הלאה!

וככה גם אחרים יותר יחייכו אלי. לא יודעת, לחיוך יש כוח כזה עלי - אני יותר מותק אחריו

החיוכים של היום:

לאגריפס- הסתכלות מיוחדת ושנונה על החיים- ועל התמונה של המומין כמובן בכניסה לבלוג- רק נכנסת לבלוג שלו ויש לי מצב רוח טוב!!

לללי- בלי סיבה מיוחדת פשוט בא לי לחייך אליך- אני יודעת שהחיוך שיחזור אלי יהיה מסנוור! וגם כי נראה לי שאת צריכה אחד כזה ללצ'!

לרון- שאין לו בלוג פה, אבל הוא תמיד כותב לי תגובות שמחממות לי את הלב, ויש לי ממך תחושה של דאגה אותנטית- תודה

ובגלל שזה פעם ראשונה וגם היה לי יום ממש מגעיל אני אוסיף עוד חיוך

לנסיך הקטן שכל פעם מפתיע אותי מחדש!

מחר יום חדש!

נשיקות .