החלטתי לטרוף את החיים שוב, כנראה שלסיפור הזה היתה השפעה משמעותית עלי, שבעקבותיה קיבלתי החלטה שחציה מודעת וחציה לא לטעום מהחיים עם קצת פחות מחשבה.
החלטה שתוצאותיה גרמו למותק להסתובב כבר שלושה ימים עם חיוך מפגר על הפנים ועור זוהר סטייל שרה גסיקה פארקר בפרסומת לגרנייה.
השעה 23:45 הנייד מצלצל-מותק עונה תו"כ נהיגה מבלי להסתכל על הצג, בטוחה שזו חברתה הטובה
"למה את לא עונה לס.מ.ס?" שואל במפגיע קול גברי וחצוף (חצי שנה לא דיברנו)
מותק: "מי זה?"
החצוף: "זה (שמוליק, נגיד) מה את לא שומרת מס' טלפון?"
למרות שמותק מזהה בשניה (יש לי זיכרון מעולה, פאק כזה מה לעשות) היא משחקת אותה לא יודעת ונותנת לבחור להתפתל עוד קצת בהסברים מי הוא ומה הוא ורק כעבור 5 דקות ארוכות מפטירה בנונשלנט:
"אה, כן, נזכרתי"
החצוף: "אז מה קורה? זה- מה שרשמתי לך בס.מ.ס"
מותק: "אה, הכל מעולה"
החצוף: "טוב, רוצה להיפגש?"
בשלב הזה מותק מציצה בשעון בתדהמה
מותק: "מחר יום עבודה ואתה מציע לי לצאת בשעה שתיים עשרה בלילה?"
החצוף: "לא חייבים לצאת, אפשר סתם להיפגש, את יודעת, קפה אצלי או אצלך".
מותק שותקת שניה בתדהמה כפולה, ואז מחליטה להחזיר לו לחצוף באותו מטבע:
מותק: "תקשיב חמוד, אני בת 30 עוד מעט, כבר לא בת 15, אז פשוט תשאל - "מותק, בא לך לעשות איתי סקס?" ואל תעטוף את זה בעטיפה יפה ומחורטטת של לוואצה.
כעת תורו של החצוף להגיב בתדהמה הכוללת: שתיקה, גמגום, שיעול, אה.. אה.. זה קצת בוטה לא? תראי הכל יכול לקרות את יודעת דברים יכולים להוביל לדברים אחרים (יה רייט... ואני סופר - מודל )
מותק: "טוב, אז אצלך?"
למחרת:
עור זוהר וחיוך מפגר חברים!
אה, ולמה קוראים לקטע MR BIG? כי הבחור הוא התיקון לזה 
צריך איזונים בחיים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מותק- של- בחורה
