לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מותק והעיר הגדולה


"אם מישהו אוהב פרח, שבכל מיליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, , די לו להסתכל בכוכבים והוא כבר מאושר. הוא אומר לעצמו: הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום... אבל אם הכבשה תאכל את הפרח, הוא ירגיש כאילו, בבת אחת, כל הכוכבים כבו! ומה, זה לא חשוב?" (הנסיך הקטן)

Avatarכינוי:  מותק- של- בחורה

בת: 46

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

החתונה של החבר שלי- סתם במיקרה הוא גם אקס...


לא זה לא מוזר בכלל- עניתי לכל מי ששאל או תמה על הנסיעה שלי.

היחסים כבר מזמן התגלגלו למקום אחר -הסברתי

אנחנו חברים טובים טובים - ובכלל אני מה זה שמחה בשבילו- נימקתי בנחרצות

(מה גם שאני הייתי זו שעזבה כמובן, ולטובת אחר)

 

ככל שהדרך הארוכה לצפון עברה לה מבעד לחלון

מתחלפת מבטון אפור לדרך מקסימה בנופיה הירוקים והמשתנים

והאוויר המחניק של המרכז הפך למשב רוח קייצי ומרענן של הצפון

התחלתי לפקפק קצת בהחלטה לנסוע

 

ניסיתי לחשוב איך ארגיש בזמן החופה

בעיקר פחדתי שאזכה למבטים זועמים

או תוהים כאלה- מה לעזאזל האקסית עושה כאן?!

ומה הכלה תחשוב?

 

אז איך שנכנסתי ניגשתי לבר- אין כמו גיימסון קטן לחיזוק הבטחון העצמי

וסיגריה - כמובן

וכמה חברים ישנים ששמחו לקראתי

ונראה היה לי שהשתכנעתי- כן אז מה אם החבר הטוב הזה הוא במקרה אקס

היום אחרי חמש שנים הוא חבר טוב וככה זה

 

ואז היתה החופה

ניסיתי להקשיב ללב שלי ולראות אם אני כנה עם עצמי

חיפשתי את הצביטה- בכל זאת, אולי

אני חושבת שלא הרגשתי אותה

לא הצלחתי לדמיין את עצמי עומדת שם תחת החופה לידו

ושמחתי מכל הלב

 

הצביטה הגיעה דווקא אחר כך

אחרי הסרט שעשו להם החברים

והם היו נראים כולם כל כך מחוברים ושייכים - מן רקמה אנושית דביקה וחמה

 

והרגשתי בודד כשרקדתי יחפה בשמלה מתנפנפת

ונדמה היה לי שכולם לועגים לי פתאום

במבטיהם, או אולי מרחמים

על זה שאני זו שעזבה

והיא עדיין לבד

ופתאום הייתי עצובה

ממש עצובה

ומזל שהיו לידי

שתי חברות

לתפוס

כדי שלא

אפול

 

******************************************************************************************

ובלי קשר לסיבת הנסיעה:

 

כל פעם שאני בצפון, נוצקת בי תחושה של רוגע

מין שקט לא ברור, מפורר את המתח שהצטבר לו

בגב ובכתפיים

ממיס לאט לאט את השרירים עד שהם רפויים וקלילים

 

על הגב צפה בכינרת

מסתכלת על ההרים שממול

וחשבתי על איך זה שתמיד כשאני פה

אני חושבת שהגיע הזמן לעזוב את המרכז

ולעבור לגור באיזה מקום שקט

עם עבודה שאינה מלחיצה

ומתי כבר אעשה את המעשה

ולא אדבר כל כך הרבה

אלא אתן ל קסם על ים כינרת

להשתלט עלי

 

 

 

 

 

נכתב על ידי מותק- של- בחורה , 23/5/2008 23:38   בקטגוריות כי אלו החיים, אהבה ויחסים, אופטימי  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מעברים ואריזות - הסימבוליקה שמאחורי מעבר דירה


החודשים האחרונים בסימן מעברים:

מעשרים לשלושים

מדירה גדולה ואפלה לדירה קטנה יותר אך מוארת

ממגורים עם שותפים למגורים לבד 

מילדה חסרת ביטחון לאישה חסרת ביטחון.....

מעבר מחורף לאביב והנה הקיץ כבר פה

___________________________________________________________________

 

דירה חדשה

שכנים חדשים

פסיכולוגית חדשה

החלטה חדשה

פרידה חדשה

אני חדשה

?

___________________________________________

 

שטחה האובייקטיבי של הדירה החדשה שלי (שעדיין אינני מסוגלת לקרוא לה בית) עולה אך במקצת על שטחה של דירתי הקודמת

עובדה שחייבה אותי לבצע מהלך אריזה שיפחית את כמות החפצים שבאמתחתי

מכיוון שנולדתי ייקית הרי שתמיד "חבל לזרוק" "יש מה לעשות עם זה" "אולי נתרום" ועוד כהנה מלווים אותי

אבל הפעם החלטתי שדי- זו הזדמנות לבצע רוויזיה אמיתית בחפצים - ודרכה גם בחיים.

ובכלל כדאי לזרוק את הישן מפני החדש במקרה זה ולפנות מקום אמיתי לדברים חדשים וטובים להיכנס לי לחיים.

 

המטבח היה הראשון- זרקתי המון שטויות, התמלאתי גאוה בעצמי והיה נראה לי שזה הולך להיות ממש קלי קלות!

עברתי לארון הבגדים- זה היה הרבה יותר קשה, תהליך שעשיתי במשך כמה ימים- כל פעם מניחה בצד עוד מכנס נוסטלגי מכיתה ח' ועוד גופיית "כוסיות" מכיתה יב' ואת הגופיה של הנשיקה הראשונה עם רועי, וגם את תחתוני הבוקסר של שאולי שנשארו אצלי ואהבתי לישון בהם...

אחר כך עברתי לניירות- זה היה הכי הכי קשה: המון זיכרונות מקופלים בפתקים קטנים, ברכות יום הולדת, מכתבים מחו"ל ששלחו חברות, ניחומים ועידודים.

מצאתי עצמי יושבת ובוהה מול ערימה עצומה, מתקשה לוותר על המילים הכתובות שמגדירות את חיי.

נקרעתי בין העבר הנוסטלגי לרעננות והקלילות של החדש והנקי

וכך ישבתי משך 3 שעות- קוראת בפעם האחרונה את המכתביןם והפתקים , מוקירה, צוחקת, נפרדת... וכן שמה בפח- שלום לעבר

קדימה ציפיה לעתיד.

_______________________________________________________________________________

ואיך נראה העתיד?

דירה קטנה- אבל מוארת ונעימה ומחבקת (רק עוד קצת צבע...)

שכנים- נאים נאים בעיני- מסבירי פנים (וג'וינטים..) עם לב רחב ומקבל

השכונה- קיבוץ בלב העיר, הזויה ומשעשעת- מלאת שמועות ורכילות, וצחוק וציוצי ציפורים

החברים של השכנים- מסוקסים וסקסיים...

 

אז מותק שינתה מקום

______________________________________________________________________________________

 

תו"כ מעבר הדירה יהושוע המחשב הנייד והמקסים שלי

קרס, עברו עלי 24 שעות של חרדות עד שהתברר כי החומר שעליו לא ניזוק.

אינטרנט רק היום התקינו לי

הרגשתי קצת מנותקת , ו... למרבה ההפתעה זה עשה לי טוב

עבדתי הרבה פחות - כי לא יכולתי לעבוד מהבית.....

ובמקום זה:

קראתי ספר שלם!

טיילתי המון עם הכלבה

ישנתי יותר שעות

התחברתי עם השכנים החדשים

 

אבל הנה... היום הטכנאי היה פה- ואני שבתי לעולם הוירטואל


_________________________________________________________________________________

וזה בשבילי ....

וטוב לחזור לכאן. ת'געגעתי

וזה המשהו הקטן וטוב של השבוע

(ותודה לטכנאי של הוט המקסים)

http://www.youtube.com/watch?v=8SbxqOBvi2w

 

 

 

נכתב על ידי מותק- של- בחורה , 22/5/2008 14:25   בקטגוריות כי אלו החיים, מותק מוצאת דירה  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רגרסיה לגיל טיפשעשרה


אני אוכלת כאילו ארבה עומד לפשוט על הארץ ולא יישאר מזון.

אני כל הזמן חושבת על דיאטה- ואז ישר נהית רעבה וניגשת למקרר לחפש משהו.

אני מרגישה שמנה ולא יפה.

 

אני ישנה שעות על שעות ובוהה בטלביזיה בטלנובלות

וכל זה במקום לארוז את הדירה\ ללמוד\ להתכונן לעבודה\ לראות חברים

או כל דבר פרודוקטיבי אחר

 

אני מסננת טלפונים של ההורים

ואם אני כבר עונה להם ממש אין לי סבלנות לדבר איתם ואני מרגישה שהם קודחים לי.

 

אני מקנאה בחברות שלי שלהן הולך ולי לא

ורק בא לי לקבל חיבוק

ממישהו שאיכפת לו ממש

רק

ממני

 

וזה מזכיר לי את השיר הזה

שאהבתי כשהייתי בת טיפשעשרה

 

מקווה שיעבור לי מהר

 

***********************************************************

לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל הוא אמר שאני לא יוצאת לו מהראש

וביקש שאצא כבר... 

וזה כיף לשמוע, רק שאין לי מה לעשות עם זה כל כך.

נכתב על ידי מותק- של- בחורה , 10/5/2008 16:46   בקטגוריות כי אלו החיים  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למותק- של- בחורה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מותק- של- בחורה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)