המשך הסיפור, תהנו. תגובות בבקשה
"כפר בערבה" – פרק ראשון
כפר ורנון, 16:38 אחה"צ, תחנת המשטרה
פקיד הקבלה שתה כהרגלו את הקפה החם של אחה"צ, בתחנת המשטרה כבר הרבה זמן לא היה איזה דיווח משמעותי, הדבר היחיד הגדול שקרה בחצי שנה האחרונה היה מקרה אונס ורצח אבל גם הוא היה הדבר היחיד שעניין וגרם לפעולה ואקשן בכפר, הפקיד הניח את ספל הקפה שלו והחל מדפדף בעיתון היומי של הכפר כשלפתע הטלפון הקפיץ אותו מכיסאו וגרם לו להחסיר פעימה.
"תחנת המשטרה של כפר ורנון, כאן ג'ון במה אוכל לעזור?"
"שלום, מדבר סקוט ואני ממשטרת קליבלנד, בקרוב תגיע אליכם שוטרת, היא עורכת חקירה על רצח הנערה קטיה מנדל אשר נרצחה לפני חודשיים, אנו מבקשים לדאוג לה למלון או לפחות לאכסניה כדי שתוכל לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר" אמר הקול שבצידו השני של הקו
"אוקי, אנו נדאג לה לסידור נוח, היא מגיעה לבדה או שהיא מביאה איתה צוות?"
"היא באה עם החבר שלה, הם עורכים את החקירה ביחד"
"אוקיי, זה יתבצע"
"תודה רבה לך"
"גם לך"
השיחה נותקה
קליבלנד, 16:45, ספריית "אל מונדו"
"שעת המוות: לא ידועה"
אומנם היא הייתה רק בת דודה רחוקה שלה, אך עדיין זה כאב לה כאשר ראתה את את המילים "שעת המוות", "ככל הנראה נאנסה לפני שנרצחה" עלה מהסיכום הנתיחה שלאחר המוות "נמצאו סימני אלימות ואונס..."
שירו של בוב דילן שויק' כל כך אהבה הדהד חזק בקומה -1 כאשר הטלפון שלה צילצל ועל הצג הופיעו המילים "אמילי מתקשרת אלייך"
"כן אמילי"
"היי, מה קורה?"
"בסדר" ויק' רצתה להסתיר את זה שהיא מעיינת כרגע בתיק של קטיה
"זה נכון מה ששמעתי?"
"מה שמעת?"
"ששוטרת מתחנת המשטרה של קליבלנד עומדת להגיע לחקירה על המקרה של קטיה"
"זה אכן נכון" לויק' היה אסור לדבר על זה לפני שהייתה אמורה להגיע לכפר ורנון אבל בגלל שאמילי הייתה קרובה אלייה היא הודתה
"ואת השוטרת היחידה בתחנה שלך נכון?"
"לאן את חותרת אמילי?"
"את באה לכאן או לא?"
"כן, המטוס יוצא עוד שעתיים, פרדי לוקח אותי ואנחנו באים ביחד"
"מעולה, ג'ורג' מחכה כבר לראות את פרדי, הוא לא ראה אותו מגיל 15"
ג'ורג', היה חבר ילדות של פרדי, החבר של ויקטוריה, והוא גם בעצם החבר של אמילי אז ככה שזה יהיה כמו דאבל דייט ארוך...
"אוקיי, אמילי, אני חייבת לנתק, אני צריכה לארוז"
"אוקיי, תתקשרי אליי שאת נוחתת כאן"
"בסדר, ביי"
השיחה נותקה.
ויקטוריה עלתה חזרה ללובי הספריה חייכה חיוך צבוע לספרנית ויצאה לרחוב.
לאחר 5 דקות נסיעה לכיוון הנגדי ירדה ויקטוריה בתחנה שמול ביתה, נכנסה לדירתה והחלה לארוז. כאשר סיימה התיישבה מול המחשב וקראה את הודעות הדוא"ל שהגיעו מאתמול בערב.
5 הודעות חדשות, 3 מהן דואר זבל, 1 מהן היא על הדיסק של בוב דילן שקנתה מהאינטרנט והאחרונה ממלון "ורנון פלאזה"
"שלום לך גברת ויקטוריה מנדל"
"אנו במלון ורנון פלאזה שמחים לארח אותך.
אנו מחכים לך כדי שתגיעי בתאריך שנמסר לנו שתגיעי ע"י משטרת קליבלנד בתאריך 24.9 בשעה 21:00 אנא, השתדלי להגיע עד השעה הזאת, אם תאחרי נאלץ להשאיר אותך מחוץ למלוננו.
תודה ויום נעים,
צוות המלון"
כשויקטוריה סיימה לקרוא את הדוא"ל צילצל הפעמון בדלת, ויקטוריה קמה לפתוח את הדלת.
בדלת עמד פרדי, בחור נאה, שיער שחור חלק ובעל עיינים חומות זקן צרפתי צמח על סנטרו. גובהו היה 1.90 ומשקלו 80 קילוגרם. פרדי היה גבר נאה.
"מהר, אנחנו נאחר את הטיסה"
ויקטוריה לא אמרה הרבה, רק הנהנה בראשה והם יצאו לכיוון נמל התעופה.
תגובות ושאר ירקות :)