לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"האנשים הכי קרובים אלייך תמיד יהיו רחוקים ממך"


Welcome To My Life

Avatarכינוי:  Whatever you like

בת: 31

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2010

הדיכאון חוזר לחגיגה


היה לפני 4 חודשים וחוזר לו שוב.
4 חודשים עברו מאז שאנחנו עזבנו את גרמניה
עכשיו הגרמנים עזבו אותנו.
אין לי מושג כמה זמן לא בכיתי ככה אבל לא יכולתי פשוט
היה לי כ"כ עצוב
לקום היום בבוקר בפאקינג 6 אחרי 18 שעות שינה מעצמי, ולהבין שאין לי מה לקום כ"כ מוקדם, אין לי את מי להעיר, למי להכין סנדוויצ'ים.
אין לי ממי לשמוע בוקר טוב ולהגיד לו באיזה שעה עולים על אוטובוס ולדבר איתו כל בוקר.
אני אולי באמת הכי יתגעגע לפול כי בכל זאת היינו פרטנרים.
אבל לא מעט אני אתגעגע לשאר, שבילינו איתם כל יום, כל לילה שזה היה פשוט מייגע.
השור הפעם אומנם יותר קטן כי הם אלה שעזבו ואנחנו אלה שהיינו בבית כל השבועיים האלה.
אבל בכל זאת לנו לא יהיה יותר קשה משלהם, אולי אפילו באותה מידה, אולי טיפה פחות כי הם אלה שלא היו בבית שבועיים.

נקווה רק שיהיה מספיק כסף לטוס אולי בקיץ הקרוב לראות את כולם שוב.

ומחר חווה אחרי יותר משבוע שלא ראיתי את הקטן שלי, ולפני זה בכלל הייתי אולי פעם בשבוע שם, נקווה שנוכל להתחיל לחזור לפעמיים בשבוע.
הבצפר רוצה את הציונים שלי גבוהים יותר, או שרק נידמה לי ככה...

זהו עד לפה..

עמית
נכתב על ידי Whatever you like , 24/2/2010 19:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


7,749
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWhatever you like אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Whatever you like ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)