ובאמת שמומלץ לעבור אותה. היא משנה, היא מכריעה עולמות והיא מכוונת את האדם לקראת
דרכו.

הפיזית, ברמה הכללית וברמה האישית. היא שלב המבחן שבו אדם בוחן את עצמו לפי יכולתו
ולפי הסתגלותו למצב ולומד להכיר את עצמו ולהכין את עצמו לשלב הבא.

אחוז המתגייסים ומצד שני היא מראה לך עד כמה המערכת הזו לא רודפת צדק ושוויון
ומצדיקה גם את אחוז המשתמטים הגבוה.  אני
לא מעודדת השתמטות אבל אני גם מבינה עכשיו טוב יותר למה אנשים בורחים מהצבא.

זה על הסובבים אותי ואם זה על הצבא. הבנתי שאני אדם עם משמעת עצמית גבוה ביותר,
שאני חזקה ושאני מסוגלת לבלתי אפשרי. העמדתי לעצמי רף ועמדתי בו, אפילו כשנחנקתי
מכאבים המשכתי לרוץ והמשכתי להסתער.

ולעמוד בכל המשימות, שבלעדיהם לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי בטירונות. שבלעדיהם לא
הייתי מסיימת אותה בהצטיינות ואולי בכלל.

ועל הצבא, שזה הדבר הכי חשוב שלמדתי בטירונות הוא שאפילו הבורג החלוד
הקטן ביותר בצבא הוא משמעותי. שבלעדיו כל המערכת קורסת.

הכי קטן ברגע האמת יכול לעשות את הבלתי יאומן ולהציל בסיס שלם.

הוכיחו עוד הרבה ברגים "קטנים" במערכת כביכול-כי כל תפקיד בבא הוא באמת
חשוב ותורם למערכת.

אני למשל לא קיבלתי את התפקיד שרציתי. היעד שאני בחרתי הוא הרפואה
ורציתי מאוד להיות חובשת, אבל לצבא זה כנראה לא התאים והם שמו אותי בתור נציגה
במזו"ר. אמרתי לעצמי בהתחלה מה אני צריכה את זה, איזה תפקיד מעאפן, כולם
עושים משהו רק אני עונה לטלפונים כל היום. ואז אחרי הקורס שעברתי ואחרי שהתחלתי את
התפקיד הבנתי שהתפקיד שלי אולי קטן אבל הוא מאוד חשוב, בלעדיי לחיילים לא יהיו
תורים, רופאים ובלעדיי בעצם הם לא יידעו לאן ללכת.

לסיכום ולעניין, שתדעו לכם, גם אם לא קיבלתם את מה שרציתם בצבא תדעו
שהתפקיד שנתנו לכם הוא חשוב ותעשו אותו בגאווה גדולה, כי בלעדיי התפקיד הזה מערכת
שלמה תתמוטט.