כמה פעמים חשתם שאף אחד לא מקשיב? כמה פעמים חשתם שלאף אחד לא אכפת, ולאף אחד אין זמן?
כמה פעמים חשתם, שאם רק תינתן לכם ההזדמנות לומר ככל העולה על ליבכם, הכל יתבהר? כמה פעמים חשתם שאתם חייבים לכתוב? פשוט לכתוב, אפילו אם אף אחד לא יקרא?...
"מכתבים לאף-אחד" - זה השם של הבלוג החדש שלי. לכאן נשלחים כל אותם מכתבים שמעולם לא העזתי לשלוח, ועד היום זכו לראות רק את המגירה שלי מבפנים. השמות של האנשים לא יצוינו, כדי לשמור על פרטיותם. מה שכן - יצוין דפוס ההתנהגות שלהם, ויש סיכוי שאחדים מכם ימצאו את עצמם קוראים מכתב שיועד אליהם.
לפעמים המכתבים הם עצובים, לפעמים מרגשים. לפעמים משמחים ולפעמים - מצחיקים. לפעמים סתם רגילים, כמו מכתב ששולחים לדודה רחוקה באוסטרליה. מה שבטוח - כולם פורשים בפניכם עולם ומלואו.
ובפעם הבאה שאתם קוראים מכתב, זכרו:
מאחורי כל מכתב עומד סיפור, הרפתקאה. חוויה או גילוי, ופיסת חיים קטנה.
עדי.