ללא שום ספק-עומס.
המון שיעורים,המון מבחנים ובחנים,המון עבודות,אני יכולה להרגיש את עצמי עוד שנייה קורסת.
אך אסור לי,אם אני אצתרך להחזיק את השמיים בעצמי,אני אחזיק אותם ולא אתן להם ליפול,אני לא אקרוס.
אני לא חלשה,אז מה שישי עומס? אני יעמוד בו,אני אחזיק את השמיים,אני אחזיק את עצמי.
מבחינת האוכל הלך לי מאוד חלק השבוע,לא אכלתי יותר מ-600 קל' ביום.
לא מתחשק לי היום לאכול עוד יותר מהרגיל,ולכן אני לא אוכל כלום,אני אשתה לי המון מים ומיץ לימון שמנקה את הגוף.
מצאתי שיטה מאוד טובה להיפטר מהאוכל שההורים מכינים לי לבית הספר,את פשוט נותנת אותו לאנשים אחרים,הם מרוצים כי יש להם מה לאכול ואני מרוצה שאין לי מה לאכול.
ולחדשות נוספות-המאניה שלי חזרה.
לא מספיק שאני כבר:
גרפומאנית,אגורפובית,אנגרופובית,אתלופובית ואתאקסופובית,שאובחנתי כאנורקטית בגיל 11 ושאני נחשבת כחולה כרונית שתמיד תחזור לרעוב,אני צריכה להוסיף לרשימה מאניה ישנה שלי שנעלמה עם הזמן.
[למקרה שאתם תוהים כול המאניות והפוביות שלי אובחנו,ככה שאני לא כותבת סתם.]