"אתה יודע, אהוב לבי, כשם שיודע העולם כולו, כמה איבדתי בך, איך בידו האומללה של הגורל, במעשה הרב הזה של בגידה מבישה, נגזלה ממני עצם עצמיותי בגזילתך ממני, ואיך הצער שאני יודעת באובדנך אינו לא כלום לעומת מה שאני חשה כשאני חושבת על האופן שבו איבדתיך. אתה הסיבה היחידה לעצבוני, ורק אתה תוכל להעניק לי את החסד שבנחמה. לך בלבד הכוח להעציבני, לשמחני או לנחמני. אלוהים יודע כי מעולם לא בקשתי בך דבר זולת את עצמך, רק אותך רציתי, ולא דבר משלך.
לא חיפשתי קשר של נישואים, ולא שום נדוניה, לא את תענוגותי לספק ביקשתי ולא את משאלותי, אלא את שלך, כידוע לך היטב.
שם של רעיה אולי נשמע מקודש או מחייב יותר, אך מתוקה ממנו תהיה לי המילה אישה, או אם תרשה לי, פילגש או פרוצה.
זכור, בבקשה ממך, מה שעשיתי, וחשוב כמה חב אתה לי. בה בשעה שהתענגתי איתך על הנאות הבשר, תהו רבים, אם אהבה היא שהניעה אותי או תאווה, ואולם, עתה הסוף הוא ההוכחה להתחלה. בסופו של דבר שללתי מעצמי כל הנאה בצייתי לרצונך, לא שמרתי לי מעצמי דבר אלא רק את היכולת להוכיח כי עתה, אף יותר, שלך אני.
וכך, בשם אלוהים שלו הקדשת את עצמך, אני מפצירה בך להשיב את נוכחותך אלי בדרך שאתה יכול, בכתיבת כמה דברי ניחומים שתשלח לי, כדי שבכך לפחות אוכל למצוא מעט יותר כוח ונכונות לשרת את האלוהים. אני מבקשת ממך ומתחננת, חשוב על מה שאתה חב לי, הטה אוזנך להפצרותי, ואני אחתום מכתב ארוך בדברי סיום קצרים: היה שלום, אהבתי היחידה"."אתה יודע, אהוב לבי, כשם שיודע העולם כולו, כמה איבדתי בך, איך בידו האומללה של הגורל, במעשה הרב הזה של בגידה מבישה, נגזלה ממני עצם עצמיותי בגזילתך ממני, ואיך הצער שאני יודעת באובדנך אינו לא כלום לעומת מה שאני חשה כשאני חושבת על האופן שבו איבדתיך. אתה הסיבה היחידה לעצבוני, ורק אתה תוכל להעניק לי את החסד שבנחמה. לך בלבד הכוח להעציבני, לשמחני או לנחמני. אלוהים יודע כי מעולם לא בקשתי בך דבר זולת את עצמך, רק אותך רציתי, ולא דבר משלך...

דברי סיום קצרים: היה שלום, אהבתי היחידה".