אני צריכה לעשות קצת סדר במחשבות.
כבר מאתמול בלילה אני מרגישה שהכל מבולבל.
אני לא אכתוב היום פוסט על יום השואה, כי אני לא מצליחה להתרכז בזה ואני חושבת שצריך להקדיש לזה את הכבוד הראוי לזה.
אני לא מצליחה לעשות סדר במחשבות,
כאילו רגע אחד בא לי לבכות ורגע אחד אני לא מפסיקה לחייך מאושר ולא, אני לא בהריון ואומנם זה נשמע כמו הורמונים או משהו אבל זה באמת לא.
אני מנסה לעשות סדר במחשבות הבעיה היא שיש לי כל כך הרבה.
כמו מלמוליאדה שלמה! (מהמילה למלמל) שאני פשוט לא מצליחה להשתיק ולגרום לכל אחד לדבר בתורו.
אני חושבת שאני יכולה לפענח חלק מהקולות שמתרוצצים לי שם,
אחד מדבר ונלחץ קצת וזורק לאוויר את כל המשימות שיש לי לעשות במשרד,
השני מנסה לדאוג לזה שאני אזיז את ההפניה שאני צריכה להזיז כי נידבו אותי להשתתף בטקס מצטיינים של יום העצמאות בבסיס ולשיר עם עוד מישהו,
השלישי מתוסכל קצת מזה שאני לא מוצאת ספורט נורמאלי שגם יהיה לי כיף וגם יגרום לי לרזות (וכן, אני גם משתדלת לא לאכול יותר מידי שטויות, משתדלת.)
הרביעי פשוט ממלמל דברים כל כך מהר שאני לא מצליחה להבין למה הוא שם.
ואם אתם חושבים שעשיתי פה סדר בבלגאן, אז אתם טועים ובגדול כי זה אפילו לא מאית ממה שמתרוצץ לי בראש.
ובנימה אופטימית זו, אני אנסה ללכת לישון עכשיו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
