תמיד חלמתי....תמיד חלמתי להחליק על הקרח, ללמוד תופים, ללמוד צילום, לעשות עם עצמי משהו בכל נושא הספורט, להיות רזה ויפה כמו אחרי קורס תכנות, תמיד חלמתי...
אחרי הקק"צ התחלתי גם לעשות.
לקראת סיום ההשלמה הבנתי שאין דבר שאפשר רק לחלום עליו ולא לעשות אותו (בסופו של דבר), אז החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולמצוא לי ספורט שאני אוהבת ולהתחיל ללמוד צילום.
ואז הגיעה הדילמה הרצינית קצת לפני הכניסה לקבע (=מה שאומר שמתחיל להיות לי כסף באמת) האם לקנות אוטו מה שיקל עליי את החיים במובן היומיומי המיידי או לקנות מצלמה (כמובן שהמחירים לא משתווים אחד לשני אבל אתם יודעים...השקעה...) ובסופו של דבר החלטתי ללכת על אוטו ואני לא מצטערת לשניה. יום אחד אני אלמד צילום, אין לי ספק בזה בכלל.
אחר כך הגיע השלב של לחפש משהו לעשות עם עצמי...אז עבר חודש ועבר חודשיים ולא עשיתי יותר מידי, ניסיתי לברר על זומבה בכל מיני מקומות והלכתי לכמה שיעורי ניסיון אבל לא מצאתי באמת משהו שאני אצליח להתמיד בו. אחרי כמה חודשים נסעתי עם המשפחה לאילת והודעתי להם שלא מעניין אותי מתי אנחנו נוסעים לקניון החדש שנפתח עם הרחבת החלקה על הקרח בפנים. (לפני זה החלקתי משהו כמו 3 - 4 פעמים בתל אביב, בירושלים כשיהיה וכל מיני שטויות כאלה שפתחו לכבוד חגים). אז נעלתי את המחליקיים הענקיות המגושמות של המקום וריחפתי לי על פני הקרח בקלילות מטורפת ובאווירת שחרור הזויה והחלטתי פשוט שלא אכפת לי מה, אני אלמד להחליק על הקרח. חלקכם ואפילו רובכם לא מכירים אותי...אם אני מחליטה משהו - הוא יקרה! יהיה מה שיהיה הוא יקרה, אני אדאג לזה שהוא יקרה. אז חזרנו מהחופשה ומיד התחלתי לברר על מי מתי למה כמה ואיפה, שמעתי אז שפתחו את המתחם החלקה בחולון אז ישר התקשרתי וביררתי, אמרו שיש קבוצה בימי שישי מה שלא התאים לי בגלל הלימודים ושאולי יפתחו עוד קבוצה בימי רביעי מה שלא קרה בסוף. חיכיתי וחיכיתי והתחלתי לברר שם על שיעורים פרטיים עד שחיפשתי עוד מתחמי החלקה בארץ וגיליתי שיש גם באשדוד אז פשוט התקשרתי לשם ומסתבר שיש שם חוג פעמיים בשבוע במחיר יותר משתלם ואומנם זה קצת יותר רחוק מהבית אבל זה שווה כל טיפת דלק ובאמת עכשיו אני מחליקה כבר כמעט שנה.
מבחינת הספורט עדיין לא הצלחתי למצוא את המשהו הזה שאני אצליח להתמיד בו, ההחלקה לא מספיק מוציאה אנרגיה (שלא תבינו לא נכון, זה לא פשוט בכלל ואני יוצאת מזיעה מהשיעורים אבל עדיין...), עברתי בכל חדר כושר אפשרי בראשון כדי לראות אם מתאים ופחות כי אני ממש לא אוהבת חדר כושר, ביררתי בכל קאנטרי שיש בסביבה אבל אני פשוט יודעת שאני לא אלך, הייתי בחוגים והלכתי לשיעורי ניסיון ושום דבר פשוט שום דבר לא מצא חן בעיני. כרגע, אני כנראה אתפשר על איזה התעמלות נשים או איזה זומבה, משהו קרוב לבית ככה שאני אדע שאין לי ברירה אלא ללכת ואין פה תירוצים כי זה קרוב וזה בסדר וזהו וזה גם יוצא לא כזה יקר.
לפני כמה ימים היה בלאגן עם כמה מהחיילות שלנו, החליטו שצריך להקפיץ אותן למשהו שהיה יכול להיות לשבועיים ואחת מהן ממש התבאסה (יותר מכולן כי כולם התבאסו) כי היא תפסיד הופעה שהיא מתכוננת אליה כל השנה במסגרת איזה מקהלה או בית ספר למוזיקה שהיא לומדת בו פיתוח קול. בסופו של דבר החליטו שלא הבנות יוקפצו לעשות את זה אז יום אחרי שאלתי את אותה חיילת אם עכשיו היא שמחה כי היא תספיק להופעה והכל והיא אמרה שכן ושהיא מתאמנת לקראת זה ממש מלא זמן ואומנם זה יחסית חובבני שם והכל אבל היא עבדה קשה בשביל זה.
אז אמרתי לה שאני מבינה אותה ואם הייתי מצליחה להגיע לזה הייתי גם לומדת פיתוח קול ואז היא אמרה לי שהיא שמעה שאני ממש מגניבה ושאני עושה מלא דברים ושאני מחליקה על הקרח ושזה נשמע ממש מדהים אז חייכתי ואמרתי לה שכן ושיש לי עוד מלא דברים בתכנון :)
השכנים ממולנו *אזעקהההההההההההההההההההההההההההה* קנו לפני כמה זמן מקפצה ענקית כזאת לחצר בבית, תמיד חלמתי על מקפצה כזאת אבל לא באמת....אז אמרתי לאמא בצחוק 'אומייגאד אם הייתה לי כזאת הייתי קופצת ככה כל היום!' ותאמינו לי, זה נכון.
אז אמא זרמה ואמרה לי 'את יודעת אנחנו יכולים לקנות כזאת...יש לנו מלא נקודות ספורט ויש לנו חצר', הייתי בשוק לשניה, בחיים לא חשבתי שאמא תזרום על זה ואז סתם העלתי את זה לאחים שלי בדרך לסבא, שניהם עשו לי פרצוף של 'מה לעזאזל נעשה עם מקפצה ענקית בחצר?' ואז אמא אמרה שגם אם אני אקנה תופים היא מרשה ושאני אשים את זה בחדר הקודם שלי למעלה וכולי הייתי בשוק של הלייף! אתם יודעים כמה שנייייייים התחננתי לאמא שלי שאני אקנה תופים אבל אף פעם לא היה לנו מקום??? וכשעברנו לדירה שאנחנו בה עכשיו שהיא יותר...בית כי יש בה כמה מפלסים וחצר וזה אמרתי שיום אחד יהיו לי תופים ועכשיו....עכשיו זה עלה שוב ובטון הכי רציני שיש! אז החלטתי שקודם כל אני אתחיל לקחת שיעורים ואז נראה, תכלס זה עולה בסביבות ה-2000 - 3000 שקל (וכן, בקבע זה נשמע כלום למרות שזה לא באמת) ואין לי בעיה לממן את זה לעצמי והבעיה היחידה היא ששיעורים של זה ושל החלקה ועוד משהו של ספורט זה כבר לא מעט כסף.
היום התבטלו לי הלימודים, התבטלו לי הלימודים אומר שאין לימודים בגלל המצב ויש לי חצי יום מהצבא כלומר אני יוצאת ב-12 וחצי. בשניה שגיליתי שאין לימודים (לפני כמה ימים) הקדמתי את השיעור הפרטי בהחלקה שהיה אמור להיות לי בערב (למה שיעור פרטי? כי סוגרים את המתחם באשדוד.) כי חבר שלי חוזר היום או היה אמור בכל אופן, קמתי היום בבוקר, התארגנתי לי בכיף, נסעתי לפיזיוטרפיה, לקחתי גם משהו שיעזור לי לעשות תרגילים בבית כי שבוע הבא אני לא אוכל ללכת, באתי לקחת את ההפניה שלי אבל אמרו לי שחסר משהו שאני צריכה לפקסס, חזרתי לבסיס, עבדתי קצת, ביררתי כל מיני דברים שמזל שביררתי, המשכתי לעבוד, דאגתי לכמה דברים לחיילים שלי ונסעתי להחלקה, תוך כדי היום גם ביררתי בנוגע לשיעורי תופים ואפילו קבעתי שיעור נסיון להיום, ביררתי על חוגים באזור הבית ומצאתי שניים במחיר סבבה, הייתי בהחלקה, חזרתי הביתה, אכלתי צהוריים, ראיתי פרק של מרפאה פרטית, נחתי קצת, שלחתי את הפקס ודאגתי שיסדרו לי את ההפניה, התארגנתי והלכתי לשיעור תופים שהיה פשוט מ-ו-ש-ל-ם-! המורה אמר שנראה כאילו התחלתי לנגן לפני חודשיים ולא כאילו זה השיעור הראשון שלי, בדרך חזרה מילאתי דלק, שטפתי את האוטו, חזרתי הביתה, המשכתי לצבוע את השולחן שאני ואמא משפצות כדי לשים לי למטה, התחלתי לכתוב פוסט, ירדתי למקלט, חזרתי להמשיך לעדכן והנה עכשיו אני פה.
מדהים כמה אפשר להספיק בחצי יום, מדהים כמה אם רוצים שמשהו יקרה, באמת באמת רוצים, אפשר לדאוג שהוא יקרה ולפעמים אפילו באותו היום!
אז אל תהיו חולמים, תתחילו לעשות, תפסיקו עם הדיבורים ותוציאו לפועל.
זה המסר שלי מהיום הזה :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
