אין לי כח כל כך.
בזמן האחרון, אין לי כח כל כך.
לא לעבודה, לא לתחביבים, לא לראות טלויזיה, אין לי כח לכלום.
אני הולכת לישון כל יום בסביבות 12 - 12 וחצי ובקושי מצליחה להתעורר בבוקר,
אני מנסה למצוא עניין בדברים שאני עושה יום יום אבל זה לא הולך לי כל כך.
אני חושבת שאני פשוט משתעממת.
כל המבצע הזה, כל החדשות האלה כל הזמן בכל ערוץ בכל מקום ובכל שיחה קצת מייאשים אותי, לא יכולה לשמוע יותר!
מעבר לזה פשוט אין לי כח.
חוסר חשק מוחלט.
עייפות כללית כזאת שאני לא מצליחה לפענח מאיפה היא מגיעה.
מחר יש לי יום מפוצץ וכל מה שאני חושבת עליו זה שבא לי לצאת מהבסיס יותר מוקדם מ-12 וחצי.
ביזיון הא? אני גם חושבת.
אני צריכה לקחת את השמלה לחתונה של יום חמישי ולקנות כמה דברים בדלתא, לאכול צהוריים אצל חבר שלי ולהספיק למספרה ומשם לשיעור תופים ואחר כך עוד להגיע הביתה ולהתעסק עם כל מיני עניינים טיפוחיים שכאלה לקראת האירוע של רביעי ושל חמישי.
חמישי יום הצהרה - כבר החלטתי.
למי שלא מכיר זה יום שאתה פשוט קם בבוקר ואומר שאתה לא מגיע כי אתה לא מרגיש טוב.
אין לי ספק שאחרי חתונה ברביעי, אני ארגיש לא טוב בחמישי בבוקר בין אם בגלל עייפות ובין אם בגלל אלכוהול (למרות שאני מקווה מאוד שלא).
יום חמישי אני אמורה להירשם למערכת של שנה הבאה במכללה ואני לא אהיה כל כך זמינה לזה.
מי תוקע את זה ביום חמישי ב-7 בערב?!
ממש לא לעניין.
אני מנסה למצוא אנשים שגרים מספיק קרוב לבסיס ומבינים מספיק כדי לא לפדוק לי את המערכת ופשוט...כל אחד עסוק ואני מבינה את זה לחלוטין.
אני רוצה לישון אבל השעה רק 10 וחצי ומה הסיכוי שאני ארדם ולא אקום באמצע הלילה?
באלי שיגיע מחר בצהוריים.
באלי שיגמר היום הזה, הוא לא היה משהו בכלל.
הלכתי לקנות מדים כחולים לקראת החודש הבא, כל המידות היו פיציות יותר מהמציאות והגזרה גבוהה בצורה מחרידה וחשתי שזה ילך יותר טוב.
היה לנו מלא בלאגן עם הנקודות ועם המליון כרטיסים שהשגנו וזה פשוט לקח שעה!
הלכתי לתופרת והבנתי שלתקן את המכנסיים עולה בערך כמו שהייתי קונה מכנס חדש בחנות אבל אין מה לעשות...
הלכתי עם חברה שלי, היא קטנטונת כזאת (יחסית) יותר רזה ממני, קצת יותר נמוכה, היא לקחה מידה ממש קטנה וחשבה שזה ענק כי היא לא רגילה למספרים האלה ואני בכלל הגעתי למידות שהתביישתי להגיד שלקחתי.
אני יודעת שאלו לא המידות האמיתיות ושבמציאות אני במידה יותר נורמאלית אבל זה גרם לי להרגיש מזה חרא עם הגוף שלי.
גם ככה אני מחפשת כבר חודשים משהו לעשות עם עצמי כדי להתחיל להראות קצת יותר טוב אבל זה פשוט לא הולך.
בשבוע וחצי האחרונים אני לא מצליחה לסתום את הפה ולא לאכול שטויות, בא לי כל פעם משהו אחר רק כי יש או רק כי אני עוברת ליד אז מה אני לא אקנה? אני כבר פה!
אני לא מצליחה להחזיר את עצמי ודווקא תקופה מכובדת הצלחתי ואני לא יודעת מה קרה לי.
אולי זה החום אולי זה השיעמום אולי זה התסכול, אני לא יודעת אבל זה ממש גורם לי להרגיש יותר רע עם עצמי.
נמאס לי, נמאס לי להישקל כל פעם ולראות שעליתי עוד קילו, נמאס לי לראות שסוף סוף ירדתי כמה מאות גרמים אבל אני רק נראית יותר שמנה
נמאס לי!
נפל לי עץ על האוטו היום. פאקינג עץ!
טוב לא באמת עץ אבל ענף עצום עם מלא מלא מלא ענפים ועלים וסיפור אחד גדול.
הכל בסדר, רק כמה שריטות אבל הכל בסדר.
הלכתי לקחת את המשקפי שמש שלי היום מאופטיקה הלפרין והם ממש עיצבנו אותי.
בקיצור, לא כל כך אהבתי את היום הזה.
מאתמול איכשהו חשבתי שמחר כאילו היום יום שלישי...לא יודעת למה...
בקיצור, אין לי כח.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
