היה לי סופש ממש טוב!
החל מיום רביעי שהייתי בחתונה עם המשפחה שהיה ליגה! האוכל היה סבבה לגמרי, רקדנו מלא, שתינו טוב ולא יותר מידי, חזרנו הביתה לא סופר מאוחר אחרי שבדיוק התחלנו למצות, היה פשוט כיף!
חמישי לקחתי יום הצהרה מה שאומר שהייתי בבית, התעוררתי ברבע ל-8 כדי להודיע לרמד שלי וניסיתי לחזור לישון בלי הצלחה מרובה מידי.
בזמן האחרון יש לי חלומות מוזרים לקראת הבוקר, לרב כשאני מתעוררת ואז חוזרת לישון. חלומות על כל מיני סיטואציות על כל מיני אנשים על כל מיני דברים שאני לא רוצה לחלום עליהם.
התעוררתי לי בשקט, התחלתי להתארגן ויצאתי לדרך.
נסעתי לטבריה להורים של חבר שלי, הגעתי, אכלתי, נחתי, התארגנתי בכיף, ישבנתי איזה שעה שנ"צ ואז התחלתי להתאפר והכל.
נסעתי עם אחותו לאולם שהיה ממש ממש יפה! לבשתי את השמלה שהציקה לי קצת כי לא הזמן החזיה שלי הציצה מלמטה והיא הייתה בצבע לא קשור לחלוטין אבל היא היחידה שהכי פחות ראו! בחצי מהמגנטים רואים ממנה קצת וזה ממש ביאס. ברב התמונות הפנים שלי יצאו הכי עגולות ושמנות בעולם וזה פשוט גורם לי להרגיש זוועה! זה כל כך מתסכל!
האירוע עצמו היה מהמם! החתן והכלה היו כאלה חמודים, האוכל היה מעולה, רקדתי והיה ממש שווה, בקושי שתיתי ובכל זאת נהנתי בטירוף! היה פשוט כיף.
חזרי בסביבות 1 וחצי 2 הלכתי לישון בסביבות 2 וחצי, התעוררנו בשישי בערך ב-12, ירדנו לאכול, נחנו מלאאא, עוד קצת שנ"צ, קצת ריימן, לא משהו ביוחד, כל היום בבית. בערב ארוחת שישי וסרט - סקייפול שהיה חמודי ואז שוב לישון, היום קמנו ממש ממש ממש מוקדם! הלכנו לבית כנסת, היה ארוך כל כךךךךךךךךךךךךךךךך אימל'ההההההה אבל שרדנו את זה, חזרנו לארוחת בוהוריים ואז עוד קצת לנוח, שנ"צ שוב, ארוחת צהוריים מאוחרת וקדימה הביתה.
לא יודעת מה קרה תקפו אותי עצבים כל הדרך, ההורים אמרו שנוסעים לסבא מאוחר היום מה שאומר שהייתי צריכה לסוע קודם לראשון ורק אז לסבא ובדרך בכלל עברנו בת"א לקחת אוטו מאחי, לא היה לי סבלנות בכלל. אחר כך עברנו בקניון גבעתיים כדי להחליף איזה נעליים שקניתי וזה הסניף השלישי שאין את הדגם/המידה המתאימים! זה ממש ממש ממש מעצבן.
מחר שבוע חדש.
מודה - אין לי כח כל כך לשבוע חדש.
לא יודעת למה, אולי זה בגלל שמשעמם לי בשבועות האחרונים, יש מה לעשות אבל פשוט דברים בירוקרטיים ומעצבנים!
אין לי כח פשוט אין לי כח.
מחר יש יציאת צוות שחצי צוות רוצה משהו אחד והשני משהו אחר ואין לי סבלנות כבר לנסות לגבש אותם ביחד זה פשוט מייאש.
אני מקווה שזה רק תקופה כמו שאני תמיד אומרת כדי לנחם אחרים אבל קצת קשה לי לראות את הסוף שלה.
אז רק שתעבור טוב?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
