אני לא יודעת למה זה מעצבן אותי כל כך.
אולי זה המשפטים האלה שלך של 'אני אף פעם לא נפתח כל כך מהר' שאני שומעת כבר שנים או 'הגענו למצב שאנחנו מדברים על הכל, הכל!',
אולי זה עצם העובדה שלפני שנתיים אני זאת שהדברים האלו נאמרו עליה ולה.
לפני איזה שבוע וחצי שבועיים ישבנו וסיפרת על מישהי שאתה בעניין שלה ממש אבל היא תפוסה עכשיו כי היא חשבה שאתה לא בעניין ועכשיו קשה לך כי אתה צריך להתרחק. שאלתי אותך מי ואם אני מכירה ושיקרת לי במצח נחושה, אמרת שלא. שאלתי אם בטוח ואמרת שכן ולמה אני שואלת ואז דיברתי איתך עליה ואמרת שממש לא ושזאת לא היא והיא לא קשורה בכלל.
היום דיברנו עוד קצת ופתאום סיפרת את הסיפור מחדש רק בהקשר שלה והבנתי שהאינטואיציות שלי חדות כמו סכין לחיתוך בשר.
זה עיצבן אותי כל כך איך שאתה מדבר על זה, שכן ושאתה לא מוכן שוב להיכנס לסיפור עם מישהי מהבסיס ושאתה בחיים לא תיכנס למישהי באמצע והכל ופשוט...פשוט חזרתי שנתיים אחורה רק שאני לא שם.
וזה בסדר כן??
אני כבר במקום אחר לחלוטין ולא ציפיתי שתהיה מאוהב בי לנצח אבל עצם זה שזה בדיוק אותו הסיפור, בדיוק אותו הדבר, שבשמירות אתם נשארים לדבר עד אמצע הלילה ושאתם כל היום מתכתבים בוואטסאפ ובלינק ומדברים בטלפון, שיש לכם את המשחקי טיזינג המפגרים שלכם שאתה לוקח לה את הבובות והיא רודפת אחריך בכל הבסיס ולא סתם, היא חיילת שלי והאמת שעד היום האמנתי שהיא באמת תמימה ולא שמה לב לזה שזה קרוב מידי אבל היום חבר שלה ואתה הייתם אמורים לשבת לצהוריים אחרי שביטלתם את הישיבה על בירה שתכננתם לעשות בדיוק כדי להבהיר את הנושא הזה שלה אמרת שאתה יודע כבר שהוא רוצה לדבר על זה ושלך אין מה להגיד כי זה כבר לא רלוונטי כל כך ואתה מתרחק לאט לאט ושהוא דיבר איתה והיא אמרה שהיא לא מוכנה לאבד את הקשר איתך כי אתה חשוב לה כל כך ואתם קרובים כל כך ואוווווווח באלי פשוט לירות בך! אז היא כבר לא נשמעת לי כל כך תמימה כמו שהיא נראית. אה כן, שכחתי לציין שהיא חיילת שלי, לא שזה משפיע במשהו, סתם...מוזר.
בכל מקרה, אני מכירה אותך כשאתה 'רוצה להתרחק'. קשה לך ואתה לא מסוגל באמת להתרחק, אתה מתרחק קצת ואז חוזר במלוא הכח ובמלוא העוצמה, אני מכירה אותך! אני יודעת איך אתה כשאתה ככה!
אני שונאת את ההתעסקות בזה במחשבות שלי.
זה מעצבן אותי וזה בלי שליטה וזה לא רצוני בכלל וזה מה שמעצבן.
למה אכפת לי בכלל?
מצידי שתהיו ביחד ויהיה לכם שמח והכל טוב באמת!
אבל למה למה שוב עם הסיפורים האלה של היא עם מישהו אבל בכלל היא רוצה אותך ואתה תקוע באמצע ושוב במצב לא נעים,
למה כל הדרמות האלה?
למה להגיד שאתם מתרחקים ואני יודעת שאתם מדברים עדיין מלא!!! מלא כל כך שאם אני הייתי חבר שלה אני הייתי מתעצבנת עדיין.
הבעיה היא לא שהיא חיילת שלי, אלא שהיא מהיחידה.
אם היא לא הייתה מהיחידה לא הייתי יודעת ובכלל לא היה אכפת לי,
אבל כשאני שומעת את כל הסיפור ובמיוחד כשאני שומעת אותו מהצד השני וכל כך מבינה על מה הוא מדבר בלי להגיד לו 'כן...אני גם הייתי במצב שלה וזה נגרר למשהו רע' זה פשוט...חרא.
הפוסט הזה יכול להמשיך להיכתב במשך שעות עוד, שעות של חפירות ונבירות בדיוק באותו רעיון רק עם מילים שונות, חזרה על אותם עצבים ועל אותן שטויות ועל אותו הדבר בדיוק בלי הפסקה אז אני פשוט אפסיק את זה כאן.
לא מבינה למה זה כל כך מעצבן אותי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
