אז אתמול נרדמתי אל תוך המחשבות, מחשבות על מה אני עושה עם השטות הזאת עכשיו שתקועה לי מול העיניים כל הזמן.
חשבתי לנסות להתרחק, לנסות לייחס לזה 0 חשיבות, לא להתעניין יותר מידי, לא להתעמק יותר מידי, לתפוס ממך מרחק.
אני לא מפחדת על הרגשות שלי, אני לא חושבת שמשהו ידלק שוב מנבחי העבר שלי אבל זה מחזיר אותי אחורה, מחזיר אותי יותר מידי אחורה רק מבחוץ ולא כל כך בא לי על זה כי זה היינו אנחנו, זה מה שבנה אותנו ומה שהפך אותנו לאיך שרק אנחנו או יותר נכון להגיד היה רק אנחנו.
לא בא לי לראות איך היא הופכת להיות אני, ממש ממש לא בא לי.
אז היום התחיל לו בשקט וכמובן שנכנסת למשרד מלא אנרגיות ואמרת שלום וזה,
לפני ארוחת צהורים ישבנו אני, אתה והרש"צ השני סתם עד שמישהו אחר שאוכל איתנו יצא מאיזו פגישה.
ישבנו שלושתינו ודיברנו וצחקנו וסתם לא משהו מיוחד באמת, ואז היא נכנסה לה למשרד והרגישה קצת מפריעה אז היא שאלה אם אנחנו באמצע משהו ואמרנו שלא, בכל זאת, היא צריכה לעבוד והכל, זה גם המשרד שלה אז בכיף.
היא שאלה איזה משהו על איזה דרגה היא צריכה לכתוב בטופס כי היא מקבלת ביום ראשון כבר ואמרתי לה שרב"ט זה בסדר, אז התחלת לצחוק עליה שהיא צעירה והיא הרביצה לך ואתה ניסית להיות קשוח ולהגיד לה שזה יתנקם בה ובלה בלה בלה אז היא הרביצה לך שוב ואתה אמרת לה שוב והיא לקחה לך את הכומתה ואני יושבת מולכם ומסתכלת ופשוט נדהמת מכמה שאני מרגישה פשוט מחוץ לגוף של עצמי לפני שנתיים אומנם בסיטואציה קצת שונה ולא ריב על הדרגה אבל משהו בסגנון.
דפקתי לך מבט של 'מה זה היה אמור להביע? לזה אתה קורא כלום?' אבל או שלא קלטת אותו או שהתעלמת ממנו לחלוטין.
המשכנו לדבר עד שהרביעי יצא מהפגישה, הלכנו לחמם את האוכל והתיישבנו במשרד שלך ארבעתנו.
התיישבתי על הכיסא שלך ליד המחשב והזזתי קצת את המקלדת שיהיה לי מקום וכמובן שראיתי את הבובה שלה נחה לה על השולחן שלך.
הטיזינג הזה.
הטיזינג. זה מה שמעצבן אותי, זה מה שמשגע אותי, מה שמחרפן אותי ולא, לא בגלל שאני מקנאה או בגלל שבא לי על היחס ממך, יש לי מספיק זה בסדר, זה פשוט...לראות את זה מול העיניים כל היום זה מעצבן!
היום חבר שלה בא אליי ולחש לי כזה בלי שהיא תראה אם אתם ממשיכים להתכתב הרבה...אמרתי לו שנראה לי שכן אבל אני לא יודעת כי לא ראיתי היום.
וכאילו פאק! מה נראה לכם שניכם?!
מעצבן. פשוט מעצבן.
וכן, היא זאת שבמקומי, היא מחליפה אותי, לאט לאט היא הולכת ונכנסת למקום שלי ובאמת שאין לי זכות להגיד שום דבר על העניין הזה כן? אני במערכת יחסים מושלמת טפו טפו טפו ואני אוהבת את חבר שלי וטוב לי סוף סוף! אבל במובן מסויים, גם במקום הידידותי וגם במעבר, היא במקומי עכשיו.