קצת עיצבנת אותי היום...
זה התחיל בטלפון שהיה שסיימתי את הפעילות שך היום, התקשרץי להגיד שסיימנו וענית 'אלמטג למה את מפריעה לי?'
עכשיו אני מכירה אותך ויודעת שזה בצחוק והכל אבל כאילו הייתי אחרי יום ארוך ובשמש והדבר האחרון שרציתי וציפיתי לשמוע זה את המשפט הזה כשאני מתקשרת לחבר שלי.
אחרי המשך היום בערב קבענו שנזמין סושי, הזמנת והתעלמת מחצי ממה שכתבתי לך בהודעה של מה אני רוצה אבל פסדר, נגיד....
כשהאוכל הגיע אמרתי בצחוק שהרול המתוגן הוא רק שלי ואתה ישר החמצת פנים ואמרת שממש התעצבנת.
אני לא מבינה, רק לך מותר להיות ציני? רק לך מותר לצחוק?
ישבנו לאכול וחיפשנו משהו בטלויזיה ולא היה שום דבר אז שמת נשיונל ג'אוגרפיק. אין לי משהו נגד הערוץ אבל הייתה תוכנית על איך איזה זאבים או משהו צדים איילים. לא רציתי לראות את זה, ממש לא אפילו! כאילו הראו הכל במפורט ושהזאב מתחיל לנשוך את החיים של הצבי הזה וכאילו מסכן! אז התבאסת רצח על זה והעברנו לסתן סרט בסוף וכששאלתי אותך מה קרה ולמה אתה ככה אמרת שמאכזב אותך כשיש חוסר תאימות.
לפעמים מרגיש כאילו לא היית במערכת יחסים נורמאלית, שכל מה שרצית אמרו וקיבלו וכאילו חאלס, מה זאת ההתנהגות הזאת של ילד קטן? אמרת שזה כמו שרשרת המזון וזה הטבע וכמו שאני אוכלת סטייקים ובשר אז אמרתי לך שאני לא רואה סרטים על איך הורגים את הפרה ומביאים לי אותה לצלחת.
היו לי יומיים אינטנסיביין בטירוף והציפיה היחידה שלי הייתה הלבוא לישון איתך הלילה ועכשיו...קצת פחות בא לי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
