בדיוק סיימתי לראות את הפרק האחרון של העונה השניה של בנות גילמור (כן כן, חזרתי ממש ממש אחורה לעבר אבל תקשיבו, זאת פשוט סידרה מושלמת.)
אני קצת אהרוס למי שמתכנן לראות (למרות שאני בספק) ואגלה שבמהלך הפרק לורלי (אחת הדמויות הראשיות) 'מתאחדת' עם אהבת נעוריה שבמקרה יש להם ילדה (ילדה...בת 16) ביחד והם שוכבים והכל קסום ומושלם והם שוב ביחד והוא וחברה שלו ממש על סף פרידה ואז הוא ולורלי אומרים שהם ינסו להיות ביחד ולהיות משפחה והכל ואז ממש בסוף הפרק, שניה לפני שנגמר, הוא מקבל טלפון והחברה שהוא ממש עמד להיפרד ממנה אומרת לו שהיא בהריון.
במקביל(!) הבת שלהם שיש לה חבר והיא אוהבת אותו והכל פתאום ראתה שחזר ה'ילד הרע' שנעלם בפתאומיות כי הוא עשה צרות והיא נסעה לבקר אותו בעיר אחרת כזה ממש רחוק והבריזה בשביל זה מהבצפר והכל והוא חזר פתאום ואז היא פשוט דפקה לו נשיקה כזאת בלי שהוא יהיה מוכן ופשוט...אומייגאד!
היא כולה הייתה מבולבלת ואמא שלה הייתה מבולבלת והכל פשוט בלבוליידה אחת גדולה וזה היה סוף ממש עצוב ומי מסיים עונה ככה?!
עכשיו כן, יש עוד איזה 5 עונות ואני גם יודעת על דברים שקורים בהמשך אבל זה לא משנה!
איכשהו כל הסיפורים האלו הצליחו להחזיר אותי אחורה לכל הבלאגנים שהצלחתי להיכנס אליהם בשנים האחרונות ופשוט...פשוט...לא יודעת.
הזוי לי שאני וחבר שלי עוד שניה שנה ביחד והזוי לי שאנחנו אשכרה מתכננים את הטיול שלנו לגרמניה והזוי לי שישנו השבוע 5 לילות ברצף ביחד והזוי לי ש...הכל פשוט לשם שינוי. (לא מושלם - פשוט, יש הבדל).
זה לא שאני מחפשת את הבלאגן, להפך, אני שומרת ממנו כמה שיותר מרחק ונמנעת מכל מה שיכול להכניס אותי לאיזשהו סיבוך, אני גם לא מרישה צורך בזה אבל פשוט לחשוב אחורה על כמה שפשוט נמשכתי לזה, לבלאגנים, לרעש, למסתורין, לסודיות, לבעיות, לבלאגנים, לילדים הרעים, לכל השטויות האלה שפתאום פשוט...לא מקבלות שום חשיבות.
סתם מחשבות וזיכרונות ונוסטלגיה שכזאת על מה שהיה וכבר נגמר וכמה טוב היה וכמה עוד יותר טוב ורגוע עכשיו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
