לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

My (Un)simple Life


עוד אחת שכותבת בלוג:)

כינוי:  Un)simple Me)

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

9/2014

בפוסטי ההיסטוריה


הזוי.

פשוט הזוי.

במסגרת הצפת המחשבות הכל כך לא מתאימה שתקפה אותי החל מאתמול פתאום התחלתי להיזכר בכל האקסים שלי וזה והגעתי למסקנה שהראשון היה כבר לפני יותר מ-4 שנים ושעבר כל כך הרבה זמן מאז ווואו אני לא זוכרת את ההתחלה של זה.

כאילו אני כן זוכרת איך זה התחיל והכל אבל ניסיתי להיזכר בנשיקה הראשונה שלנו סתם ככה כי את כל השאר אני זוכרת ופשוט לא הצלחתי.

אז אמרתי לעצמי שמזל שאני מתעדת בערך כל דבר פה, באמת, מי שקורה את זה יכול בגדול להבין את החיים שלי או לפחות לנסות.

זכרתי שזה היה בסביבות מאי, היומולדת שלי, אמצע קורס תכנות אז דפדפתי לי פה בדפי ההיסטוריה של הבלוג ופשוט לא הצלחתי למצוא את זה.

מאפריל 10 עד יולי 10 בערך הייתה פשוט הפסקה וזאת בדיוק התקופה הרלוונטית!

מוזר שחסרים לי דפים בהיסטוריה.

הייתי מצפה מעצמי לזכור את זה אבל עוד יותר מצפה מעצמי לכתוב על זה כי זה כזה אני פשוט.

אז זה לא באמת קריטי אבל סתם מוזר לי וחבל לי שאני לא זוכרת

*פאוזה בכתיבה*

*הבזק של זיכרון*

אני לא מאמינה שנזכרתי.

זה היה בחמשוש היחיד בערך שהיה בקורס, אחרי מדרגה 3 (מבחן גדול כזה שיש בקורס) ויצאנו כולם או משהו כזה במרכז ומסכנון קטן לא היה לו איפה לישון כי הוא גר ליד ירושלים אז הצעתי לו בנחמדות ותמימות(?) לישון אצלי.

לא קרה שום דבר מעבר לזה! רק נשיקה וזהו! אבל מצחיק פתאום להיזכר בזה, בכלל שכחתי מקיום הערב ההוא!

אתם מבינים?

אתם מבינים למה אני שומרת כל כך הרבה דברים, למה אני כותבת כל דבר, למה אני לא זורקת אף מכתב או פתקון שכתבתי או כתבו לי?

בדיוק בשביל הרגעים האלה, הרגעים הקטנים האלה שאני מחליטה להתרפק על העבר הקסום שלי.

שמתי לב להרבה דברים ביום מחשבות הזה...

 

היום אני וחבר שלי יצאנו אחרי שלא ראיתי אותו מחמישי בבוקר. כן כן זה נשמע שטותי כולו סופ"ש וזה אבל באמת שזה קשה!

אז הלכנו לסרט ונפגשנו כבר ביס פלאנט כי הוא בא מהדירה והיה פקקים וכזה וראיתי אותו ופשוט דפקתי לו חיבוק מוחץ כזה כי פשוט כל כך התגעגעתי אליו והוא היה כל כך חסר לי בימים האלה ולא, זה לא שישבתי בבית ובכיתי שהוא רחוק אבל פתאום לראות אותו הציף אותי באושר שכזה.

 

בקיצור, מחר יש לנו טיול לירושלים, חילקו אותנו לקבוצות לחצי יום הראשון ואני ממש לא אהבתי את הסידור הזה.......

בכל מקרה מקווה שיהיה כיף איכשהו,

אז יאללה עוד פחות מ-6 שעות קמים אז כדאי כבר ללכת לישון...

 

לילה טוב לכם ותזכרו, תמיד נחמד לדפדף בפוסטי ההיסטוריה שלכם ;)

נכתב על ידי Un)simple Me) , 22/9/2014 00:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



20,837

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לUn)simple Me) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Un)simple Me) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)