שאני במצב כזה, פעם ראשונה שאני דואגת למישהו שהשתכר, פעם ראשונה שאני מטפלת בחבר שלי, פעם ראשונה.
חשבתי שהפוסט הבא שאפרסם יהיה שמח ויהיה על הטיול וכל החוויות ובמקום זה, במקום זה אני אפרט פה עכשיו ממש בלייב על חוויה מאוד ספציפית.
אני וחבר שלי נסענו לגרמניה לאוקטוברפאסט לחגוג לנו.
אחרי שאתמול בערב פספסנו את הכל והגענו כבר ממש כשכולם התחילו ללכץ החלטנו היום ללכת מוקדם מספיק.
אז בסביבות 7 וחצי בערב התארגנו והלכנו לנו לפסטיבל, התמקמנו באוהל של הבירה המקומית שממש אהבנו והצטרפנו לאיזה שולחן שיכורים שחציו תיירים מרחבי העולם וחציו גרמנים מקומיים שפשוט באו לחגוג. אני לקחתי ליטר בירה ובקבוק ספרייט כדי לדלל את הטעם ועד שהבינו מה אני רוצה חבר שלי הספיק כבר לסיים ליטר. המשכתי לשתות לי בזמן שהוא הזמין לו עוד ליטר אחד, עלינו על הספסלים והתחברנו עם הגרמנים המקומיים שהיו ממש חמודים ואני הייתי דיי קרובה לסיום, חבר שלי סיים אז החליט להזמין עוד ליטר אחד בלי לסיים אותו, הסכמנו שאני אקח חצי וככה יהיה סבבה. אז לקחתי בערך חצי אולי קצת פחות והוא המשיך לשתות לו.
כל הערב היה שמח, היה מצחיק ומלא בדיחות, מלא השקוץ כוסות, ריקודים על ספסלים ושולחנות, מלא תמונוץ, מלא בכיף בעיקר. אחרי הבירה האחרונה החלטנו לפרוש, הלכנו לעשות איזו מגלשה מגניבה שהייתה שם ואז לחזור לדירה. אז עשינו את המגלשה ואז הצטלמנו בנשיקה לפני היציאה והתחלנו ללכת לכיוון הדירה. ההליכה הייתה קצת בזיגזג אבל סך הכל הייתה דיי בסדר, חבר שלי התחיל להיות קצת יותר שטותניק מתמיד אז ניחשתי שזה פשוט האלכוהול...
הגענו לדירה בשלום ואז הכל התחיל.
הייתה לו בחילה אז הלכנו לשירותים, הוא הקיא את נשמתו לפחות 7 פעמים והתחיל למלמל שטויות, הוא נמרח כמו סמרטוט על הריצפה ובקושי יכל להחזיק את עצמו, הוא לא הצליח לשתות את המים ומעבר לשטויות רב המילים שיצאו לו מהפה היו 'מה עשית לי?' ו'אני מת'.
אני לא מבינה איך אנשים הצליחו להתמודד איתי כשהייתי שיכורה לחלוטין אחרי חתונה של מישהי מהילידה, איך יכלו לשבת לידי כשאני מקיאה את נשמתי ואיך הגיבו בכלל לשטויות שאמרתי, איך גררו אותי למונית ואיך סחבו אותי עד פתח הבית , אני לא מבינה למה אנשים גורצים לאחרים להיות בסיטואציה שהם צריכים להתמודד עם זה בכלל.
אין לי ספק בכלל שזה היה בתום לב ושזאת לא הייתה בכלל הכוונה של הערב! חלק מהדיבור גם היה שבירה אחרונה ודיי כדי לא להגיע למצב כזה והנה הגענו. הנה הגענו למצב שבו אני מרגישה שאני חייבת להתקשר לאחיו כדי שידע ושיגיד לי מה לעשות או אם אני עושה משהו לא טוב, שאני סופגת את השטויות נטו כי אני יודעת שהן נאמרות מאלכוהול בדם ולהמשיך להגיב ולענות וללטף ולנגב את הפה ולשתוף את הפנים וכל זה כשאני אחרי ליטר וקצת, לא התקלחתי, בקושי הורדתי את הבגדים ואנח בטח לא יכולה לזוז ממך לשניה אחץ.
אז הצלחתי לגרום לך לעבור למיטה אחרי כמה שעות טובוץ, כואב לי עליך ואני רואה כמה אתה סובל וכמה הגוף שלך מנסה להוציא את כל האלכוהול הזה ממך ואמרת כמה פעמים ועד עכשיו הי כיף והטיול היה טוב ועכשיו הכל נהרס ופשוט כואב לי עליך. אני לא יודעת איך תהיה מחר בבוקר ומה תזכור אבל את סוף הערב הזה אני לא אתנגד לשכוח.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
