אז אחרי הפוסט הקודם, הגיע הזמן לחזור קצת למצב רוח ולספר איך באמת היה!
אז 8 ימים מלאים, 4 בברלין ו-4 במינכן.
היה מדהים!
פעם ראשונה שלי בחו"ל בלי המשפחה ופעם ראשונה שלי בחו"ל עם boyfriend והאמת...? היה מעולה.
*אני חושבת שבזכות הקק"צ ועצם העובדה שהיו לי זמנים הרבה יותר ארוכים מחוץ לבית התמודדתי עם זה ממש טוב*.
אז אחרי הערב חג אבא הקפיץ אותנו לשדה, הטיסה שלנו הייתה באיזה 4 לפנות בוקר, הצלחנ איזה יומיים לפני להוציא כרטיס קורפורייט גם לחבר שלי אז נכנסנו לטרקלין בשדה תעופה שתכלס ממש סידר אותנו! יש שם אוכל וספות כאלה לשבת והיה ממש נוח לחכות שם עד הצ'ק אין והכל, אכלנו קצת ואז עלינו למטוס.
הגענו לברלין בסביבות 10 בבוקר, נחתנו קצת הפוכים כי הטיסה נמשכה כל הלילה, אני ישנתי אבל חבר שלי לא כל כך הצליח...
הלכנו לפי ההוראות של זה שאנחנו משכירים ממנו את הדירה והגענו דיי בקלות, התחבורה הציבורית שלהם מטורפת! כל 5 דקות ואפילו פחות יש רכבת או אוטובוס או כל מה שאתם רוצים, יש 3 סוגים של רכבות, כרטיס משולב לכל התחבורה, הכל משולט ומוסבר מדהים!
אז הגענו לאזור של הדירה, היינו אמורים לקבל אותה רק ב-2 בצהוריים אז התיישבנו בבית קפה חמודי ברחוב של הדירה וכמובן שהדבר הראשון שנראה יהיה ישראלים! דיברנו איתם קצת והיה נחמד, שתינו משהו חם ואכלנו שני קינוחים טעימימים כאלה והתחלנו לחשוב מה עושים עד 2....
אז הלכנו לחפש סים מקומי כדי שנוכל לתפקד (אחח אחח אנשי הטכנולוגיה...), מצאנו איזו מכולת שמוכרת אבל המוכר לא הצליח להפעיל לנו אותו, היינו שם איזה שעה לפחות! זה היה מאוד מתסכל. משם החלטנו ללכת חזרה לדירה לראות אולי אפשר להיכנס מוקדם יותר, לקחנו את המפתח מהמסעדה שמתחת לבניין כמו שהמשכיר אמר ועלינו, דירה חמודה ביות! מיטה זוגית, טלויזיה חכמה, חימום, מקלחת שירותים ומטבחון קטן ואפילו ספה! ממש חמים ונעים דירת איקאה נטו 100% חחחחח זה היה דיי מבדר אבל מספיק טוב.
אני לא זוכרת מה בדיוק עשינו בכל יום ויום לפי הסדר אז אני אגיד בגדול כזה...
הרחוב שלנו שפע בבתי קפה, מסעדות וברים למרות שזה היה רחוב ממש קטני חמודי כזה וממש לא באזור מתוייר או מרכזי, כל בוקר ישבנו בבית קפה אחר, גיליתי את נפלאות הצ'אי לאטה שזה פשוט אלוהי! כל בוקר איזו פלטת גבינות מפנקת ונקניקים כמובן, לחם, שתיה חמה ולא צריך יותר מזה. אם אני לא טועה ביום הראשון לקחנו רכבת ונסענו למרכז, כל העיר הולכת לפי 'כיכרות' כאלה סטייל כיכר המדינה רק ששם זה לא באמת כיכר אלא יותר מרכז כזה....אז המקום הכי מרכזי שם נקרא אלכסנדר פלאץ שפלאץ זה כיכר חחחח בקיצור הסתובבנו קצת, ראינו כל מיני בניינים מגניבים, אכלנו ארוחת צהוריים במקום שנקרא בורגרמייסטר שתכלס זה אפילו לא המבורגריה אלא יותר כמו בוטקה כזה שמוכר המבורגרים וצ'יפס, חייבת להודות שזה ההמבורגר הכי טעים שאלכתי איי פעם. זה היה סופר מושלם! אין שם כיסאות או משהו אבל יש כמו ברזלים של מעקה בטיחות כזה עם ספוג עליהם כדי שיהיה נוח ושולחנות גבוהים, ממש נחמד כזה פשוט באמצע סוג של אי תנועה, משם המשכנו לראות את חומת ברלין או יותר נכון מה שנשאר ממנה שמלאה בגרפיטי, היו כאלה ממש יפים והיו כאלה שפשוט הרסו עם גרפיטי אחר....זה היה ממש מעצבן :S בערב ישבנו לאכול במסעדה סינית, הלכנו לאזור נחמד כזה גם מלא בתי קפה וכאלה, ישבנו בפאב נחמד ואז חזרנו הרוגים לדירה...
ביום השני קמנו בבוקר והלכנו למוזיאון עתיתקות כזה שיש בו כל מיני דברים עתיקים על מצריים או משהו כזה שתכלס היה דיי מעניין, ראינו עוד כל מיני בניינים עתיקים ומשם המשכנו חזרה לאלכסנדר פלאץ שיש שם כל מני דוחנים חמודים כאלה, עשינו לנו קצת שופינג, אכלנו נקניקיה כי זה מה שאוכלים בגרמניה בעיקר חחחח, הלכו למגדל הטלויזיה שזה כמו מגדל תצפית כזה, לא הבנתי עדיין למה קוראים לו מגדל הטלויזיה....גובה של 200 ומשהו מטר, מעלית מהירה כזאת ותצפית 360 על העיר, היה חביב כזה, בערב אכלנו במסעדה איטלקית, האוכל היה ממש טעים ומפוצץ חזרנו שפוכים לדירה...
היום השלישי היה יום חצי מיותר כזה, לא תכננו יותר מידי, הלכנו לאיזור שיש בו כל מיני חנויות של מותגים, הסתובבנו קצת משם הלכנו לאזור אחר שיש שם בניין שנקרא בניין סוני שיש לו עיצוב ממש גרנדיוזי כזה ומיוחד אבל לא היה יותר מידי מה לעשות שם, זה היה יום קצת פחות טוב...לפחות ההתחלה שלו...ידענו שביום הרביעי שזה יום ראשון הכל יהיה סגור אז חייבים לעשות את הקניות עכשיו...נסענו קצת חמוצי פנים למשהו שהוא כמו המשביר לצרכן, כל אחד הלך לקומה שלו ופשוט עפנו שם על כל הדברים! הכל היה זול בצורה חולהההה ובאיכות מדהימה! יצאנו כל אחד עם חשבון של 250 יורו בערך שזה אומר משהו בסביבות ה-1000 שקל. בקושי קניתי ב-400 בקניה אחת בחיי אז 1000!?!?!?!? אבל באמת שזה היה מטורף ושווה את זה ללא ספק, ברור שגם קנינו מזוודה קטנה נוספת כי פשוט...לא היה לנו מקום לכל הדברים האלה ^.^
משם עייפים אך מרוצים חזרנו לדירה, צילמנו את כל השלל כמובן וירדנו לחפש מקום לאכול בו, אחרי כמה סיבובים החלטנו לנסות את המסעדה ההודית שמתחת לדירה. מוזר לא? אוכל הודי? מה קשור עכשיו באמצע החיים? אז האמצע, היה ממש אחלה! יש להם קטע מגניב כזה שבכל מקום שיש בו שולחנות בחוץ שמים על הכיסאות סמיכות פליז דקות כאלה כי קר ושאנשים לא ימותו, אז ישבנו בחוץ כל אחד מכורבל לו בשמיכה, שתינו מרק ואכלנו אורז עם בשר ואיזה לחם כזה הודי והיה ממש טעים! עלינו חזרה לדירה, אין דבר מדהים מפשוט לעלות במדרגות בלי ללכת מטר! טוב בעצם יש...לעלות במעלית...אבל לא משנה, בקיצור היינו עייפים ממש ישר נשפכנו לישון.
היום הרביעי והאחרון! על הבוקר הלכנו לשוק של יום ראשון שהבנו שהוא באיזור של הדירה אבל הסתבר שהוא במרחק חציית כביש מאיתנו! זה היה פשוט מדהים. שוק ענק! באמת לקח לנו מלא זמן לעבור על רב הדוכנים ושוב, לא כל הדוכנים אלא רוב! אכלנו וואפל בלגי על מקל! שתכלס, לא היה טעים כמו שחשבנו שיהיה חחח ולא קנינו כלום כי רב הדברים שם היו דיי יקרים =\
אחרי השוק נסענו לאנדרתת הנצחה של השואה שהייתה ליד שער הניצחון, נכנסנו למוזיאון קטן שהיה מתחת לאדמה כזה, היה דיי מוזר לראות את כל הסיפור שם ואנשים שהם לא בהכרח יהודים באים ומסתובבים וקוראים ומתעניינים והכל...
אחרי המוזיאון הסתובבנו שם קצת באיזור של שער הניצחון, אכלנו אפל פאי מדהיים עם מלא רוטב וניל וגלידה ואומייגאד זה היה מושלם. היה לנו אפילו מלצר ישראלי! זה היה דיי מבדר...משם המשכנו לרייכסטאג שתכלס, היה אחד המקומות הכי מעניינים שהייתי בהם! מחלקים כאלו אוזניות עם הסבר אבל ממש אדיר, עולים בסיבוב כזה במבנה עגול מזכוכית לאורך הקיר וכל פעם המדריך האלקטרוני אומר 'בואו נעצור כאן ונסתכל שמאלה. משמאל ניתן לראות בלה בלה בלה' זה ממש מגניב. כמובן שהוא מדבר באנגלית ולא בעברית חחח.
אחרי הרייכסטאג הלכנו שוב לאכול כמובן, בדרך גילינו פתאום איזה בית כנסת עצום אבל הוא כבר היה סגור, זה היה קצת מבאס, באותו יום גם המסעדה שישבנו בה הייתה גרועה ויקרה קצת אבל לא נורא. חזרנו לחדר, ארזנו את כל הדברים והלכנו לישון.
היום החמישי! קמנו סופר מוקדם, שתינו תה, התלבשנו וקדימה לשדה! נסענו עם שלל המזוודות שלנו לשדה, הטיסה יצאה דיי בזמן והייתה דיי קצרה, בסביבות השעה שעה וחצי, בדרך חילקו שתיה חמה ולחם צימוקים (נשמע דומה אבל זה היה מדהים!) חם כזה, אחרי זה כמובן נרדמתי ישר חחחחח הגענו למינכן בסביבות 9 וחצי כזה, לקחנו את המזוודות והתחלנו במסע לדירה, האמת שהיא הייתה דיי רחוקה מהשדה ושנינו היינו ממש עייפים, הגענו סוף סוף רק שאמרו לנו שנוכל לקבל את הדירה רק ב-2. ניסינו לשלוח מייל לזה שמשכיר לנו והוא אמר שמנקים אותה עכשיו אז אנחנו יכולים לבדוק אם הם סיימנו אבל יש מצב שזה שמנקה יהיה בלי ערום O.O זה היה מאוד מוזר אבל כשהוא פתח לנו את הדלת הוא אכן היה עם תחתונים (אני רוצה להאמין) ממש בלי בושה! הוא חפר לנו בערך במשך חצי שעה אם לא יותר באנגלית צולעת למדיי אבל הוא היה סך הכל נחמד...שמנו את התיקים, נחנו כמה דקות ויצאנו לדרכינו, ישבנו במאפיה נחמדה שהייתה לנו ליד הדירה, שתינו שתיה חמה עם עוגונת ויצאנו לנו לדרכינו :) נסענו למארינה פלאץ שזו הכיכר המרכזית של מינכן, יש שם כל מיני כנסיות ובניין עיריה ישן ענק והכל ממש יפה ונחמד, שם כבר הייתה אווירה של אוקטובר פאסט! כל מינכן מפוצצת באנשים עם תלבושות מסורתיות שזה שמלות עם מחשוף נדיב ביותר לנשים וסוג של מכנסי זאמש עם שלייקס לגברים, כולם מילדים ועד מבוגרים עם הבגדים האלה! איך שראיתי אמרתי לחבר שלי שאני חייבת חייבת חייבת שמלה כזאת! בכל חנות שראינו בדרך בדקתי מחירים והכל היה בסביבות ה-100 יורו ומעלה שזה טירוף! זה בערך 500 שקל. חזרנו לדירה לנוח קצת ומשם לאוקטובר פאסט!!!!!!!!!!!!!!!! הגענו למתחם ופשוט הייתי בשוק! לונה פארק. אשכרה לונה פארק שלא יבייש אף לונה פארק בארצות הברית וממש יבייש את אלו שיש בארץ, פשוט מלא רכבות ערים ומתכנים ודוכנים כאלה של קליעה למטרה וכל מיני משחקים שזוכים בהם בבובות וצמר גפן מתוק ושקדים מסוכרים והרים של נקניקיות וקרוסלות כאלה של סוסים כמו של פעם והכל פשוט מדהים! הרגשתי כמו באיזה יריד של ימי הביניים נשבעת. הסתובבנו קצת וישבנו לשתות בירה, אין פחות מליטר למקרה שתהיתם....יש להם קטע של בירה עם ספרייט/פאנטה/קולה/לימונדה שזה מממממממממממממממממש טעים! אז רב הזמן שתיתי את זה, שתינו את הבירה המקומית שלהם שנראת אגוסטינה שהיא ממש טובה ואם אני שותה אותה אז היא באמת בסדר. הסתובבנו לנו ובסביבות 9 עייפים אך מרוצים חזרנו כבר לדירה, התארגנו לנו ופרשנו לישון. ביום השישי היה לנו סיור אופניים! 4 שעות על אופניים לא אופני הרים אלא כמו שיש בסרטים הישנים עם קידון שהוא כזה חצי עיגול כמו שיש לאנשים בתל אביב, מדהים! האופניים הכי נוחים שנסעתי בהם בכל חיי! נשבעת. הטיול היה בקבוצות דיי קטנות ועם מדריכים שדיברנו אנגלית ממש טוב והעבירו הכל בהומור, הייתה לנו קבוצה ממש סבבה, באמצע הסיור הייתה עצירת צהוריים כזאת אז ישבנו עם כולם ודיברנו והיה ממש נחמד! היו שתי בנות עם השמלות האלה שסיפרתי עליהן מקודם והחלטתי לשאול אותן מאיפה הן הביאו והן הסבירו לנו איך להגיע אז כמובןןןןןןןןןןן שמיד אחרי הסיור טסנו לשם! היינו שם איזה שעתיים כי כל שניה מדדתי עוד אחת וזאת לא יפה וזאת יקרה וזאת אפלה וזאת ככה וזאת ככה עד שמצאתי אחת ממש סבבה ב-40 יורו ויצאתי לי מאושרת עם השלל! חזרנו לדירה ואמרנו שננוח ואחר כך נלך לפסטיבל. נרדמנו קצת וישנו יותר מידי והגענו לפסטיבל ב-10 וחצי בערך. לפי מה שידענו הוא נגמר ממש לפנות בוקר אבל מסתבר שממש לא ושהוא נגמר ב-10 וחצי בדיוק. איך שהתיישבנו וניסינו להזמין בירה אמרו לנו שנגמר, היינו דיי בשוק אבל פשוט התיישבנו באיזה פאב מתחת לדירה שלנו שהיה חביב...
יום שביעי! קמנו לנו בבוקר דיי באיזי, נסענו למוזיאון BMW שהיה ממש ממש חביב, ראיתי כמה מכוניות שהייתי מוכנה שיהיו שלי מתישהו חחחחח אחר כך הסתובבנו עוד קצת ומשם המשכנו לדקאו שזה מחנה ריכוז מתקופת השואה עם קצת תאי גזים והסבר ממש יפה, מטורף לראות את הגודל של המקום הזה. מטורף. אני אישית לא הייתי בפולין בתיכון והייתי במקום כזה פעם ראשונה עכשיו וזה היה פשוט מצמרר.
אחרי דקאו חזרנו לדירה, התארגנו ונחנו קצת וישר הלכנו לפסטיבל כדי לא לפספס כמו יום לפני, החלטנו הפעם לשבת בתוך אחד האוהלים שזה בעצם לא אוהל אלא יותר ביתן עצוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם עם לא שולחנות וספסלים מעץ מפוצץ באנשים עם תזמורת כזאת ששרה ומנגנת שירים מקומיים, נדחקנו באיזה שולחן צפוף עם זוג גרמנים, סינית וחבר שלה שהיה פי 8 ממנה בגודל בערך, עוד גרמני ושני סלובקים. שילוב שלא הייתי חושבת שיצא לי להיתקל בו איי פעם חחח ישבנו ושתינו מלא בירה ושרנו ועמדנו על הספסלים והיה פשוט טוב! התחברנו עם הגרמני ושני הסלובקים ועשינו מלא תמונות והיה שם חם ברמות מפגרות וראינו מלא אנשים שיכורים והיה פשוט ערב מושלם עד התקרית המפורטת בפוסט הקודם.
אחרי שיצאנו מהאוהל הלכנו לעשות איזה מתקן שטות כזה חמוד ומשם ישר לדירה.
זה היה ערב קשה. באמת באמת קשה. פיזית, נפשית, מנטאלית, הכל, פשוט קשה. לא ישנתי יותר מידי, לא הייתי רגועה בכלל, היה לי קשה ותכלס הייתי מוותרת על הלילה הזה. בבוקר קמנו ממש מוקדם, חבר שלי עדיין לא הרגיש טוב בכלל, אני הלכתי בנתיים לקנות כל מיני דברים שרציתי, ארגנו את כל התיקים כדי שהכל יהיה מסודר לטיסה והלכנו להסתובב עוד קצת ולקנות מתנות אחרונות, בסביבות 1 וחצי 2 חזרנו לדירה כי נגמר לנו מה לעשות וחבר שלי מת פחות או יותר, החלטנו שאנחנו לא יכולים להפריע למי שמסדר את הדירה לקראת הבאים ושאין לנו באמת איפה להיות אז פרשנו לשדה תעופה ופשוט ישבנו שם על סרט עם הטאבלט, היה דווקא ממש סבבה.
היינו בערך 8 שעות בשדה, ישבנו במקום רנדומאלי כלשהו בערך באיזור שידענו שאנחנו אמורים לטוס ממנו, קנינו כמה דברים ושמנו את הסרט שהיה ממש מפגר (מליפיסנט, אל תראו אותו, חבל על השעתיים מהחיים שלכם), דיברנו קצת והכל עד שראינו סוף סוף מאיפה הטיסה. הלכנו לטרמינל שהיה במרחק קילומטרים מבודד מכל העולם עם בדיקות ביטחוניות דפוקות בראש רק כי אנחנו ישראלים, עברנו את כל הבדיקות, הצלחנו להעלות למטוס גם את המזוודה הקטנה וגם שני תיקי גב והרגשנו מנצחים, גילינו שיש דיליי בטיסה של חצי שעה שעה כזה אז הלכתי לקנות לנו מים כי כמובן שיחרימו לנו אותם בבידוק הביטחוני ואז פתאום שמעתי 'היי' קורא לעברי. הסתובבתי וראיתי מישהי שלא דיברתי איתה בערך מאז שהייתי בבה"ד 1 שזה אומר....................פחות או יותר שנתיים *פאק איך הזמן עובר מהר* מישהי שהיינו עם עוד אחת שלישיה בלתי נפרדת מהתיכון ועד התקופה הזאת בערך, טוב נו קצת לפני, היא עדיין עם חבר שלה כמובן שתכלס, כל הכבוד להם, בקיצור...היא שאלה מה נשמע ומה קורה ומה איתי וסיפרה מה איתה אלו היו ה-5 או 10 דקות הכי ארוכות בחיים שלי והכי הזויות שהיו לי בתקופה האחרונה בחיי. אחרי שסיימנו את העדכונים היא נתנה לי חיבוק ספק מזוייף ספק מחוסר נעימות מהסיטואציה ההזויה ואמרנו שלום, חזרתי לשבת וכל הדרך כולי אומרת בלב ועם השפתיים בלבד 'אומייגאד אומייגאד אומייגאד אומייגאד' ובעודי מתיישבת אני מנסה להסביר לחבר שלי שלא כל כך מכיר את הסיפור שלנו למה זה כל כך הזוי ולמה זה כל כך מוזר שהיא ניגשה ודיברה ולא התעלמה או זרקה איזו הערה עוקצנית ואומייגאד אומייגאד אומייגאד אומייגאד. זה בערך מה שהיה כל המשך הערב עד שעלינו למטוס. איך שעלינו למטוס כמובןןןןןןןן שלקחתי שתי כריות כי אני דואגת וכפרעליי, התמקמתי לי וכמובן שנרדמתי למשך כל הטיסה :) ישנתי ממש טוב, נחתנו בערך ב-3 וחצי, המזוודות יצאו ממש מהר ואבא הגיע בדיוק בזמן לקחת אותנו, חזרנו הביתה, שתינו תה, הפרדנו את הבגדים שהתערבבו לנו וחבר שלי חזר הביתה לישון, אני ישנתי לי בבית, נרדמתי תוך חצי שניה כמובן והתעוררתי ב-12 בביתי הקט :)
זה הסיפור שלי על החופש הראשון שלי לבד בחו"ל
זה הסיפור שלי על החופש הראשון שלי עם החבר בחו"ל
זה הסיפור שלי על ערב לא כיפי בכלל שמזל שיש מספיק טובים שיחפו עליו
זה הסיפור שלי על לילה הזוי ומפגש נוסטאלגי בשדה תעופה בגרמניה
זה הסיפור שלי על טיול שעיקרו בירה ואני בכלל לא שותה כזאת
זה הסיפור שלי על חוויה בלתי נשכחת שאני ממליצה לכל אחד לחוות לפחות פעם אחת בחיים
ולכו תדעו...אולי אני עוד אחזור לשם ;)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
