נתחיל בזה שדילמת התפקיד הבא והקבע לאט לאט מתקרבת לקיצה.
אחרי סוף שבוע ארוך ומלא בתהיות, מחשבות ושיחות אני דיי נוטה לכיוון של לוותר על העניין ופשוט לסיים את העוד שנה ושמונה ולהשתחרר בשקט.
מקסימום לסבול מהזמן הזה אבל לדעת שהתאיך שלי מגיע והוא לא עוד כל כך הרבה זמן. (כן שנה ושמונה זה מלא אבל זה יותר טוב משנתיים וקצת)
אז זה בנושא הזה.
נושא אחר.
בשבת באת לישון אצלי, היית קצת במחשב בזמן שהכנתי אוכל, אתה היית כבר על מחשבים אצלי בבית ואני יודעת שהבלוג הזה מופיע בדפים האחרונים בchrom אז אני מכירה את הסיכון הזה שאולי תראה.
אכלנו ועשינו עוד כל מיני דברים שאנחנו עושים ואז משום מקום זרקת כזה 'מה אלמוג את כותבת בלוג?' או משהו כזה. אני לא זוכרת את הניסוח המדוייק שלך אבל לא חשבתי יותר מידי ואמרתי 'אולי...למה?'
הסתובבת אליי במבט דיי מופתע, כאילו לא מבין מאיפה הבאתי את זה וממש לא ציפית לתשובה שכזאת.
'באמת??' שאלת בתדהמה ועניתי לך שכן, שאמרתי לך כבר פעם שאני כותבת, אומנם לא אמרתי איפה אבל אמרתי...
אמרת שאמרת את זה סתם במקרה בלי לדעת בכלל ובלי לראות ובלי שום דבר ושבכנס שהיית שבוע שעבר עם אחיך שאלו אתכם איך זה שאין לכם בלוג על התוכנה שאתם מפתחים. ברור שזה לא אותו סוג בלוג כן? אבל עדיין, אני לא יודעת מאיפה הבאת את השאלה הזאת.
אז עכשיו אתה יודע.
אני לא מפחדת או משהו, לא רציתי ולא ניסיתי להסתיר את זה ממך מעולם, פשוט לא ציינתי את זה.
שאלת אם כתוב פה גם עליך ועניתי לך שכן ושכתוב פה על הכל ושלא עולה לי שום דבר שכתוב פה ולא דיברתי איתך עליו.
שאלת כמה זמן אני כותבת פה ואם נראה לי שמישהו שמכיר אותי קורא פה ואמרתי לך שמאופי האנשים האלו וממה שאני מכירה אני דיי בספק שהם חלק מהקהילה שכותבת פה בישרא. מוכרחה להגיד שזה היה ערב דיי מוזר (ואולי בגלל זה שכחתי לקחת גלולה באותו לילה? מזל שנזכרתי לפני הצהוריים.)
אז עכשיו אתה יודע, שאלת אם אני רוצה שתקרא ואמרתי שלא, לא שכתוב פה משהו מיוחד אבל מעדיפה שלא, אתה לא מהסקרנים האלה (כמוני) שאומרים להם לא ורק ירצו עוד יותר לדעת מה יש שם אז אני לא דואגת חוץ מזה שגם אם תקרא פה אני לא חושבת שתגלה משהו חדש חוץ מכמה ריגשי וקיצ' אני יכולה להיות.
ולנושא האחרון שניה לפני שאני נרדמת פה, ואפילו לא התקלחתי עדיין, מחר יש לי בראור.
למה? אלוהים יודע.
פעם בשנה בד"כ בסוף נזכרים שיש חובה כזאת לעשות בראור פעם בשנה לכל הקצינים והאנשי קבע.
אז מחר יש בראור. 7 בבוקר במקום האהוב עליי מכל. (לא באמת).
אז כן, עברו כמעט שנתיים אבל זאת בדיוק התקופה ועכשיו כל הנוסטלגיה, בדיוק כמו כל פעם שאני הולכת לשם, וכל המקומות, בדיוק כמו כל פעם שאני הולכת לשם, מציפים אותי מחדש.
אז יש בראור מחר ב-7 בבוקר ואין לי כח בשיט.
מה קשור עכשיו לרוץ 3 ק"מ ולעשות איזה 11 שכיבות שמיכה? מה קשור?!
אני נראית לכם או יותר נכון נשמעת או אפילו יותר מדוייק נקראת (מהשורש קרא) לכם כמו מישהו שמסוגלת לרוץ עכשיו 3 ק"מ בלי למות?
נראה לי שלא.
היום התקשרתי שוב למקום היחיד במרכז שמלמד החלקה על הקרח כי את המקום שלי סגרו כדי לבדוק אולי בכל זאת פתחו קבוצה ביום אחר מיום שישי.
כמובן שלא פתחו וכנראה גם לא יפתחו אז זה רק בימי שישי שלפחות עד יולי אני לומדת בהם ובכללי, יום שישי זה חרא.
נזכרתי שבקורס שהייתי בתחילת שבוע שעבר מישהו אמרה שהיא הייתה מחליקה על גלגיליות שתכלס זה כמו החלקה על הקרח רק לא על הקרח (או הפוך, לא יודעת מה באמת התחיל קודם) אז חשבתי לעצמי לבדוק איפה ומתי יש ואם בכלל למבוגרים וגיליתי שכן, יש למבוגרים, בחולון גם כן מה שאומר שזה קרוב, ביומיים היחידים בשבוע שאני פנויה בהם ובשעות הערב המאוחרות שזה מעולה כי ככה אני חשש שאני לא אצא מהבסיס או משהו כזה!
אז מה שנשאר עכשיו לעשות זה לברר כמה עולה והאם אפשר לעשות מה שאני חושבת שזה להחליף את הלהבים של המחליקיים בגלגלים ולהתחיל להזיז ת'תחת במקום לשבת ולהתבטט (מהשורש בטטה) על הספה כל היום.
אם זה באמת יהיה, אני חושבת שזה יחזיר לי קצת רוח למפרשים...אז תחזיקו לי אצבעות :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
