היה לי יום עייף אתמול.
קמתי ממש עייפה בבוקר אחרי שהלכתי לישון בסביבות 2 לילה לפני.
נסעתי לבסיס כרגיל, עבדתי כרגיל, הייתה לי שיחה עם הרמ"ד על התפקיד והכל מה שלא עודד אותי יותר מידי, נתנו לי כל מיני משימות פחות נחמדות שכאלה ופשוט...לא יודעת, היה לי יום עייף אתמול.
יצאתי ב17:30 על הדקה.
הגעתי הביתה, החלפתי לבגדי חורף מפנקים והתיישבתי בסלון מול הטלויזיה.
ראיתי ספייס ג'אם כי זה מה שהיה בטלויזיה וסתם התחשק לי לראות וחצי פרק של האנטומיה, אכלתי ארוחת ערב תוך כדי וכמעט נרדמתי על הספה.
אחרי איזה שעה איכשהו הצלחתי לגרום לעצמי לקום והלכתי לשיעור תופים שהיה ממש טוב האמת ודיי העלה לי את המצב רוח.
חזרתי הביתה, שמתי לי פרק אחד של בנות גילמור ושוב נרדמתי קצת לקראת הסוף.
כל מה שרציתי היה להיכנס למיטה ככה פשוט, בלי להתקלח, בלי לצחצח, פשוט ככה להשתחל מתחת לשמיכה ולהמשיך לישון אבל התעלתי על עצמי ובכל זאת הלכתי להתקלח והכל ואז נכנסתי למיטה.
כל כך רציתי שתהיה איתי וכל כך התחשק לי להתכרבל איתך, רציתי להירדם בתוך החיבוק שלך אחרי יום עייף שכזה.
היום התעוררתי בסביבות 10 מהמשעון המעורר.
ישנתי כמו מתה באמת. לא שמעתי את הגשם שהיה ב-7 בבוקר ולא שמעתי את ההורים יוצאים ולא שמעתי כלום, פשוט ישנתי.
קמתי לי בכיף, שתיתי תה עם עוגיות שאמא הכינה וירדתי להתארגן.
כשעליתי למעלה לקחתי לרגע נשימה עמוקה ופתאום נכנס לי ריח של גשם לאף, אני אוהבת ריח של גשם.
לא שמעתי כלום אז פשוט לקחתי את התיק שלי ובאתי לצאת החוצה כשפתאום קלטתי שיורד מבול בחוץ!!!
חזרתי מהר מהר הביתה ולקחתי מטריה ועד שהגעתי למכללה (עם האוטו) הגשם כבר הפסיק...
הלכתי לי לכיתה והאמת שהשיעור היה לא משהו, אני לא כ"כ אוהבת את המרצה הזה, הייתי איתו בשני קורסים ואני פשוט לא מצליחה להקשיב לו =\
חזרתי לי הביתה, נכנסתי שוב לבגדי חורף המפנקים שלי, ראיתי כמה וכמה וכמה פרקים של בנות גילמור, בעיקר נחתי לי בסלון, שטפתי כלים וסידרתי קצת והמשכתי לנוח, עזרתי לסדר את השולחן לארוחת ערב והתאמנתי קצת על התופים, אכלנו ארוחת ערב עם סבא ואז יצאתי עם חברים לסרט.
הסרט היה אמור להיות קומדיה והוא באמת היה קצת מצחיק אבל הוא כל כך התאים לכל המצב רוח הזה של הגשם ושל החורף ושל כל הכירבוליאדה הזאת שרצה לי בראש, זה היה על משפחה מרובת ילדים שהאבא מת ואז האמא אומרת לכולם שהבקשה האחרונה שלו הייתה שכולם ישבו שבעה בבית ביחד וכל הסרט מתעסק בכל האחרים וכל מיני דברים מהעבר שלהם וכל מיני אהבות נשכחות ואהבות קיימות ופשוט קומדיה רומנטית וקלילה בדיוק כמו שאני אוהבת. אחרי הסרט החזרתי את כולם הביתה ועכשיו אני פה שומעת מוזיקה של חורף עם חצי חיוך מפגר על הפרצוף מייחלת שאולי עוד רגע חבר שלי יכנס לפה ויתכרבל איתי (מה שכבר לא יקרה היום) ופשוט...אני במצב רוח כירבולי שכזה...
קצת קשה לי לחשוב על החורף שעבר אבל הוא עולה לי למחשבות פתאום, הוא היה כל כך...מלא בהרבה דברים שנה שעברה...
אני לא מאמינה שאנחנו כבר בנובמבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
