איך אני, הבנאדם הכי נוסטלגי בעולם, ששומר כל דבר מהשטות הכי גמורה של כוס חד פעמים ועד משהו משמעותי כמו מתנה שמישהו יקר הביא לי, איך אני מכולם החלטתי לעשות סדר לפני איזה שבוע שבועיים ולזרוק את כל הכרטיסים האלה שנאגרו אצלי במשך שנים? איך?
ביום שבת לי ולחבר שלי יש שנה ביחד.
האמת?
אמרנו בלי מתנות.
לא מזמן טסנו לחו"ל וכל הטיול היה ממש יקר ולכל אחד הייתה הוצאה לא קטנה בכלל אז אמרנו שלשנה בלי מתנות, נצא, נהיה ביחד והכל אבל בלי מתנות.
לפני כמה ימים התחלת לרמוז שאתה כן מביא משהו סנטימנטלי שכזה ודאגת להנמיך ציפיות בעיקר.
אישית, לא הכנתי כלום בכלל כי אמרנו בלי מתנות! אז בלי זה בלי!
בכל מקרה הבנתי שאני חייבת (ולא באמת בקטנה של חייבת, אני רוצה ואוהבת לתת מתנות אבל לא הייתי מוכנה לזה!) בכל אופן אמרתי משהו סימלי וצנוע ולא עכשיו בלגאנים והכל אז החלטתי להביא לך כל מיני דברים מהפעם הרשונה...
הזמנה לחתונה שהיינו בה שזאתש הנשיקה הראשונה, התמונה הראשונה, הספר שחפרנו עליו בכל השיחות הראשונות, יין עם הלוגו של הפאב שיצאנו בו בערב ששכבנו פעם ראשונה, וכמובן הכי חשוב קבלה של הבובי זמר שזה בעצם היה הדייט הראשון שלנו.
אני אוספת את הקבלות של הבובי, באמת, באלפי תיקים פזורות להן קבלות של בובי משנים שונות ומשונות, אני הולכת לזה על בסיס קבוע אז תארו לכם כמה קבלות יש.
לפני כמה זמן איזה שבוע שבועיים אמא מצאה ארנק ישן שלי מפוצץ בקבלות ושאלה אם צריך אז אמרתי לה שלא ושהיא יכולה לזרוק, כמובן שהיא זרקה וזה בסדר - אשמתי.
כמה ימים אחרי עיצבנו אותי כל מיני פתקונים ודפים שהיו זרוקים לי בתיק שאני יוצאת איתו בשישי ובין היתר היו גם קבלות אז גם אותן - זרקתי.
ועכשיו, עכשיו אני מכינה את המתנה שרציתי שתהיה מושלמת והיא פשוט...לא יכולה להיות...ולמה? כי פתאום החלטתי לעשות סדר בבלאגן! אני! הבנאדם הכי נוסטלגי!
עברתי על כל היומנים שלי, על כל המחברות, על כל התיקים של היציאות, על הכל - הכל ואין אין אפילו זכר לקבלונת קטנטונת!
כל כך מתוסכלת מעצמי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
