אם אצטלם מלעלה אראה יותר רזה בתמונה.
אם אשווה את עצמי לתכניתן חדש יהיה לי מלא נסיון.
אם אסתכל על המשכורת שלי בהשוואה לקצין ברב המקומות האחרים שלי כנראה תהיה יותר גבוהה.
בסופו של יום אחרי שמורידים את האיפור, הבגדים והמסיכות, אנחנו נשארים תקועים עם עצמינו כמו שאנחנו בלי היכולת לשנות יותר מידי באופן בו לא נתמודד עם מסכת ייסורים כזאת או אחרת.
אם זה להוריד במשקל אז יש את הספורט שצריך להוסיף ואת כמות האוכל שצריך להוריד,
אם זה להתמקצע אז יש את הזמן שצריך להשקיע ואת התחת שצריך לשבת עליו יפה יפה,
אם זה הלהתחיל משהו חדש אז זה להחליט מה ולהתמיד בזה,
אם זה לשפר את המערכת יחסים אז זה הרצון ההדדי והרעיונות של איך להשתפר ביחד,
אם זה ללמוד לבשל אז זה המצרכים והכח בשביל משהו שמסיימים תוך גג חצי שעה וגם זה בהגזמה.
כל כך קשה להפוך להיות הבנאדם שאתה שואף להיות, להיות מרוצה מעצמך, לרצות את הסביבה על הדרך, למה זה לא יכול להיות יותר פשוט?!
זה בא בגלים, שפתאום אני קולטת איך אני עכשיו ופשוט רוצה לשנות את הכל.
טוב נו לא את הכל...אבל ממש לא מעט.
זה עניין של זוויות איך אתה נראה בעיני עצמך וגם איך אתה נראה בעיני הסביבה, אבל מאוד קשה לשנות זוית או להחזיר אותה לאיפה שהיא הייתה...
למה זה כל כך קשה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
