אז היינו עכשיו אצל חברים משותפים.
זוג ממש חמוד שגר דיי קרוב אלינו.
פגשנו אותם אתמול בקניון עם האקס שלי שגם בחבורת החברים המשותפים (הכל שמח, יחסים טובים).
היה דיבור היום ללכת אליהם לשחק בwii. וואלה מגניב, עשינו את זה איזו פעם והיה סבבה לגמרי.
אז בהתחלה הם קבעו בצהריים ואל יכולנו אז ניסינו לדחות בסוף מפה לשם קבענו ללכת אליהם באיזה 9 וחצי, אתה בכלל לא היית במצב רוח לצאת אבל בכל זאת הלכנו.
בסוף הסתבר שחברה שלו לא הייתה בכלל כי היא יצאה עם חברה אבל הייתה אמורה לחזור (מה שלא קרה עד שהלכתי), האקס כבר היה שם והסתבר שעוד חבר מגיע שאני אוהבת והוא סבבה לגמרי רק שהוא חזק בעניינים שאני פחות אוהבת.
בקיצור, ישבנו שיחקנו היה שמח, החבר הנוסף הצטרף למשחקים וואלה הכל טוב הכל כיף, קצת בירות צחוקים וזה ואז החבר שאל אם אפשר לעשן בדירה, אמרו לו לעשן בחלון והכל יהיה טוב.
כמובן שאתה גם לקחת לך איזה כמה שאחטות.
באותה שניה, אני לא יכולה לתאר לך אפילו כמה ירד לי ממך.
כל כך מגעיל אותי לראות בנאדם מעשן - עזבו סמים, סיגיות או דשא לא אכפת לי מה זה כל כך מגעיל אותי. ואתה יודע שזה מגעיל אותי. ובכל זאת החלטת לעשות את זה.
לא אמרתי לך כלום, אכלתי את עצמי מבפנים מרב עצבים והתנהגתי כרגיל כי לא רציתי סתם להרוס את הערב - הריי כולם עושים את זה לא? זה לא כזה חריג ובלה בלה בלה.
בקיצר אחרי לא הרבה זמן לקראת 12 החלטתי שמספיק לי ותודה וגם ככה הייתי קצת בעצבים עוד לפני אז החלטתי לפרוש, הנחתי שאתה תרצה להישאר אז אמרתי לך פשוט שאני הולכת, שאלת אם אני לא רוצה שתבוא איתי ואם ה בסדר ואם בטוח ושאתה זמין אם צריך משהו ובלה בלה בלה אבל אמרתי שלא צריך ושתישאר עם חצי פרצוף מאוכזב וחצי פרצוף של זה פסדר, נפרדתי מכולם והלכתי. עוד לפני שהדלת הספיקה להיסגר הדמעות פשוט התחילו לעלות לי לגרון ולעיניים מרב עצבים. כן, יש שיגידו שאני מגזימה ויש שיגידו שכל אחד עושה מה שטוב לו והוא בכלל לא מעשן בבית והוא בכלל עושה את זה רק פעם באיזה חודש כשהוא יוצא עם החבר'ה אבל זה לא משנה אם זה יהיה גם פעם בשנה! זה פשוט מגעיל אותי וזה מוריד לי מערך של בנאדם. תגידו שאני שיפוטית, תגידו שאני מגזימה, תגידו מה שבא לכם. לי זה מפריע!
אני לא באמת יכולה להגיד לו מה לעשות ואני לא אגיד לו להפסיק כי לרב הוא עושה את זה בכלל לא בסביבתי ואני לא באתי לשנות אנשים ואני לא באתי לחנך ואני לא באתי להחליט בשבילם. אני לא יודעת אם הוא קלט או לא אבל אני מקווה מאוד שכן. היה לי ממש אחלה ונחמד אבל במקום מסויים והוא ממש לא קטן הייתי מעדיפה לא לבוא כי זה פשוט עיצבן אותי ברמות שכל הדרך הביתה לא הפסקתי לבכות ואני עכשיו בעצבים ברמות על וזה פשט כל כך................מעצבן!
למה? למה המישהו שלי דווקא חייב לעשות את אחד הדברים שאני הכי שונאת בעולם?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
