לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

My (Un)simple Life


עוד אחת שכותבת בלוג:)

כינוי:  Un)simple Me)

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

3/2014

רוצים לסגור לי את הבית.


כמו הרבה שכבר ראיתי שכתבו פה ובתגובות בפוסט של מריאט גם אני פה כבר כמה שנים טובות, בערך מגיל 13 פותחת וסוגרת בלוגים וקבועה בזה הנוכחי משהו כמו 7 שנים.

רוצים להרוס לי את הבית, למחוק את כל החיים דרך העיניים שלי, דרך האצבעות שלי, דרך השפתיים שלי, דרך המילים שלי. שלי!

שנים שאני שופכת פה כמעט את כל אשר על ליבי, שאני באה לפה כשמשעמם לי, כשאני כותבת אם אני צריכה לפרוק משהו, כשבא לי לזרוק שאלה לאוויר למרות שיש סיכוי שאף אחד לא יענה או יגיב, שאני כותבת פה סתם בשביל לכתוב, כשיש לי מוזה, כשסתם בא לי לקרוא דברים של אנשים אחרים, רוצים להרוס לי את הבית.

 

אני חושבת על הדרך שהגעתי לפה, לבית הזה (שלפעמים הוא גם הראשון ולא בית שני) ורוצה להגיד תודה לזאת שהכירה לי אותו.

היו זמנים שהבלוגים פה היו לי למקום שסתם אני מסכמת את היום או השבוע שהיו, בשנים האחרונות זה נהיה קצת יותר עמוק מזה, זה הפך לחלק מהזיכרון שלי.

 

בנאדם לא יכול לזכור את כל מה שעובר עליו.

את הדברים הטובים או הרעים, החשובים, המשמעותיים, אלו שאני יודעת שיש סיכוי ולו הכי קטן שאני אשכח אני כותבת פה במילים הכי מפורטות ומתוארות שיש לי כדי לנסות ולהמחיש בדיוק את ההרגשה שעברה בי באותו רגע.

יוצא לי לא מעט ואפילו דיי הרבה לחזור אחורה לאותו היום, לתקופות מסויימות, לשנים ראשונות ולהיזכר...

 

ועכשיו?

עכשיו רוצים לסגור לי את הבית.

נכתב על ידי Un)simple Me) , 28/3/2014 19:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלא בהפתעות.


אחרי יותר מ-5 חודשים שלא ראיתי אותך הגורל מצא את הטיימינג הכי טוב שיש.

כי הרי מה הסיכוי ששנינו נלך ליריד חבר באותו יום ובאותה השעה?? 

מסתבר שהסיכוי ממש לא קטן.

הלכתי לתומי עם חבר שלי מחובקים ומחוייכים, עברנו את הביתן הראשון והיינו בדרך לשני כשפתאום קלטתי אותך הולך עם עוד שניים בכיוון הנגדי.

ממש חלפנו אחד על פני השניה ובשניה שקלטתי שזה אתה נתת מבט חולף כזה ואז קלטת שזו אני.

זרקתי לך 'היי' כזה וחצי חיוך ובאותה שניה הלב שלי ירד לתחתונים. נשבעת.

החזרת היי חצי מחוייך וכל אחד המשיך בדרכו.

 

ציינתי לחבר שלי שאתה האקס הדתי ההוא שסיפרתי לו עליו והמשכנו כרגיל להסתובב לנו.

לקח לתחושה הזאת לא מעט זמן לדעוך, ללב לחזור למקום.

לראות אותך 5 חודשים ומשהו מאז שהתנתקנו בבת אחת בלי להגיד שלום ובלי לדעת שפעם אחרונה זה קצת קשה. 

אני כבר לא מרגישה אליך, באמת שעברתי הלאה אבל כל פעם שידעתי שיש סיכוי שאני אראה אותך כבר הכנתי את עצמי נפשית לאפשרות של הסמול טוק המביך וידעתי שאני צריכה להמנע מהמקומות שאתה מסתובב בהם (זה היה בעיקר בבסיס שלך).

 

אולי בגלל זה היית בין האנשים שחלמתי עליהם שלשום...

חלמתי על כל מיני אנשים שאני כבר לא בקשר איתם וגם לא כל כך רוצה להיות למען האמת.

הסעתי את ידיד שלי בבוקר והוא בדיוק סיפר לי שהוא פגש מישהי אחרת שחלמתי עליה באותו חלום כשהוא היה בדרך ליריד.

אולי זה היה צריך להיות רמז לזה שפוגשים שם אנשים שפחות רוצים לראות.

 

ישר שלחתי הודעה לשתי חברות שלי,

אחת שאלה אם הייתי עם החבר ושמחה שהאקס ראה אותנו ביחד ואמרה שמצויין שזה קרה והשניה ישר שלחה סמיילי מבוהל ושאלה מה היה ומה עשיתי ואיך אני, מצחיק איך כל אחת לוקחת את העניין בגישה שונה.

בסופו של דבר זה עבר, אבל יצא לי לחלום עליך כמה פעמים בזמן האחרון ולא בקטע של געגוע או משהו כזה, בקטע ממש לא ברור.

 

 

 

 

אחרי היריד הלכנו לאכול וולפנייט, היה ממש טעים והיינו רעבים ממש, זה היה קצר ולעניין, הזמנו - אכלנו - הלכנו.

חזרנו לדירה והתפנקנו לנו בבית, שתינו תה ונחנו קצת ואז הלכנו להתקלח.

אחרי המקלחת אני נכנסתי למיטה והייתי מותשת מכל היום הזה, נרדמתי תוך כדי משחק רמי בסרפייס, אחרי כמה זמן נכנסת למיטה וחיבקת אותי,

לחשתי לך חצי מתוך שינה שאני אוהבת אותך.

בפעם הראשונה מזה 4 חודשים ו-4 ימים אמרת לי "גם אני אוהב אותך" הסתובבתי אליך בחוסר ציפייה מוחלטת ושאלתי 'מה? אמרת שגם אתה?' 

חייכת חיוך מתוק ואמרת שכן. נתתי לך נשיקה ואמרתי לך שנראה לי שאני אקום מחר ואחשוב שזה היה חלק מחלום.

 

קמנו בבוקר מהשעון המעורר, שאלתי אותך איך ישנת ואמרת שלא משהו וסיפרת לי על חלום מוזר שהיה לך, אחרי כמה דקות אמרתי לך שגם לי נראה שחלמתי משהו.

שאלת בחצי חיוך 'מה את חושבת שחלמת?' כי ידעת בדיוק מה אני הולכת להגיד ואז אמרתי שחלמתי שאמרת לי שאתה אוהב אותי גם ושאמרתי שאני אחשוב בבוקר שזה חלום. צחקת קצת ואמרת שלא חלמתי, נתת לי נשיקה וככה התחלנו את היום :)

נכתב על ידי Un)simple Me) , 27/3/2014 20:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחר


יש לי מין תחושה כזאת שמחר עהיה יום מתיש.

עוד לא הגעתי למסקנה אם בגלל דברים טובים או פחות אבל...

יש משהו כזה בבטן שאומר לי שאני צריכה הרבה כוחות למחר.

היום היה יום לא הכי פשוט, הוא עבר בשלום ויותר טוב משציפיתי ועדיין, מחר...

נכתב על ידי Un)simple Me) , 25/3/2014 23:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אז שבוע שעבר היה מזעזע.

לא לא לא, באמת - מזעזע!

חוץ מיום שלישי חזרתי כל יום ב-9 מותשת ומבואסת על החיים.

שישי היה יום חביב ביותר, ישנתי אצל חבר שלי ערב לפני אז התעוררנו לנו בכיף, הלכנו לאכול ארוחת בוקר בבית קפה והיינו עוד קצת ביחד, חזרתי הביתה, עזרתי לאמא ואבא לסדר קצת כי היו אורחים והלכתי להביא את סבא.

האורחים הגיעו, מלא אוכל, נחמד ביותר ואז יצאתי לפאב עם חברים, האמת שהיה מקום ממש חמוד! פאטריק קראו לו, דאנס בר חמוד כזה ממש מרווח יחסית לת"א...חיכינו בתור איזה שעה ונכנסנו בסופו של דבר, היה ממש נחמד :)

יום שבת בבוקר, התעוררתי לי בכיף בסביבות 11 וחצי, לא עשיתי יותר מידי האמת, בערב לסבא ואז בובי פוריםםםםם היה ממש ממש כיף!

ביום ראשון היה לנו פורים בבסיס, תחפושות, פעילות ענפית וכביכול המשך יום עבודה כרגיל, אכלנו בחוץ בערך שעתיים ואיזה שעה וחצי אחרי שחזרנו שחררו אותנו בסביבות 4, זה נחשב ממש מאוחר יחסית לפורים.

אז חזרתי הביתה וחבר שלי בא אליי והתפנקנו לנו קצת כי קמנו מוקדם, אחר כך קצת טלויזיה, קצת מחשב וזהו, לא משהו מיוחד.

יום שני, כאילו אתמול, בבסיס היה כרגיל, הרגשתי צורך להישאר כי אחד החיילים היה צריך לסיים משהו ומשום מה לא הצלחתי לשחרר, אז יצאתי בסביבות 7, הגעתי הביתה, התקלחתי, התלבשתי וקדימה לחגוג את סיינט פטריקס דיי!

האמת שהיה אדיר. באמת.

יצאנו לפאב בשכונה הישנה כמה חברים מהיחידה, שתינו מלא! והיה מצחיק וכיף וזורם :)

את הבוקר פחות אהבתי. היה ממש קשה לקום והייתה לי קצת סחרחורת אבל זה עבר דיי מהר, איך שהגעתי לבסיס ישר תקלות ובעיות, את התה של הבוקר שתיתי רק ב-9 וחצי. אחר כך לימודים, היה ארוווווך הייתי ממש על סף הירדמות...

ועכשיו אני בבית, עוד מעט רואה פרק של היפה והחנון ואז עפה לישון!

 

אז שיהיה לנו לילה טוב ומי ייתן והמשך השבוע יהיה במגמת שיפור ניכרת.

נכתב על ידי Un)simple Me) , 18/3/2014 21:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

20,837

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לUn)simple Me) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Un)simple Me) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)