החיים שלי, וקצת יותר...
|
כינוי:
בן: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2011
נימאס
עד ליפני רבע שעה 20 דקות זה היה יום רגיל ומשעמם בבית שלי כי לא היה מה לעשות עכשיו זה חרא יום ומשעמם בבית שלי. נימאס לי כבר שאנשים משקרים לי ומנצלים אותי ומבקשים מימני דברים לטובת הניצול הזה,זה כל כך מעצבן וכל כך מעליב בימיוחד מהאנשים שהכי קרובים אלי כמו שקרה היום. אני לא יכול לתאר את ההרגשה הזו את החרא הרגשה הזו שזה קורה בימיוחד על ידי משהיא שאני אוהב או שכבר אהבתי אני כבר לא יודע אחרי היום טוב לא ידעתי כל כך גם ליפני אבל היום עוד יותר. אמרה לי שהיתיחסו עליה חרא בעבודה שלה אז ביקשה מימני שאני אבקש מאימא שלי שתישכור אותה בתור מלצרית אצלה במיסעדה סבבה פניתי לאימא שלי שאלתי אותה כמה פעמים אחרי כמה זמן אימא שלי אמרה לי שהיא צריכה עובדים. אז אמרתי לה (לזאת שביקשה) שאימא שלי צריכה ורק אותה טוב ככה רציתי לפחות ואמרתי לה שאני ככה רוצה שזה יהיה. אז היא הלכה לאימא שלי דיברה איתה ואימא שלי קיבלה אותה יפה כל הכבוד אבל מיסתבר שהיא לא באה לבד היא הגיע אם החבר שלה, אותו אחד שהיה לה כשהיה בינינו את הקטע (ביני לבין זאת שביקשה מימני) והיא יודעת שאני שונאה אותו ולא ביגלל שהוא החבר שלה כי הוא חראה בן אדם והיא יודעת שהוא שונאה אותי. ליפני שזה היתברר לי היא אמרה לי שאם אימא שלי שואלת אותי היא והחבר שלה לא חברים ושאני לא מכיר אותו (אני מזכיר שאז לא ידעתי שהוא גם בא אליה) אז אמרתי אוקי. והיא אמרה לי שהיא מתחילה אצלה ביום ראשון והיא מתחילה למעשה מחר בערב. ליפני 20 דקות בארך היתברר לי ששניהם באו לאימא שלי כמובן שאימא שלי לא יודעת על כלום בין מה שקרה בינינו וגם לא עליהם הם פשוט אמרו ה שהם עובדים ביחד באותו מקום ושהם היו באותה שיכבה ביחד. אם ההיתם יודעים את כל מה שקרה בינינו ואת כל מה שהרגשנו כלפי אחד לשני ומה שאני מרגיש (אף אחד מהם אי אפשר לתאר) ההיתם יודעים איזה הרגשה זה נותן לי איזה חרא זה מרגיש וכמה אני עצבני עליה וביחד אם זאת לא. פשוט נימאס לי שאנשים מנצלים אותי ומשקרים לי ועוד ברמות כאלו ועוד מאנשים כמוהה. אינ כבר לא יודע מה לעשות או להרגיש.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
