טוב אין לי חברים חוץ מאחד שניים שהם גם לי הכי מזהירים בקיצור נידפקתי, מאז שזאת הגיע מחדרה היא רק הרסה לנו הכל הרסה את מי שיה החבר הכי טוב שלי עד שהוא ניהיה החבר שלה והרסה כל כך הרבה מעבר,שתחזור למאיפה שהיא לא בא החרא הזו עדיף בילעדיה. אני כבר לא מסוגל אם הכל אם החברה הזו האנשים כל כך מגעילים כל כך חארות. כשנחזור לילמודים לא תיהיה להם את הבררה לראות אותי, שיחכו ללמודים, באמת שאין לי כוח לכלום התקווה היחדה למשהוא טוב שהיה יכול להיות לי לאט לאט נעלמת כי היא לא דיברה איתי עדין. אני כבר לא מסוגל אני על סף שבר מכל זה, מצד אחד אני שם זין עליהם אבל מצד שני החרא הזו הרסה לי כל כך הרבה ודברים חשובים שזה כבר מיאייש ומתיש אבל כבר עברתי דברים גרועים יותר אז למה שאני לא יעבור גם את זה?? חוץ מזה מי צריך חברים,עדיף אולךי שיהיה את ה1-2 האלו שהם יחסית סבבה וזהוא? אני כבר מיתחרפן מהכל מכל השאלות שהיו לי ועדין ישנן ומהחדשות שצצו ומכל הבעיות שצצו גם כן,אני במקום עבוד וחשוך ואל סף שבירה של לא לצאת מהבית בזמן הקרוב או לא יודע מה, אני רק מחכה לניצוץ\לאור הזה שיגיע ואולי אולי יומר לי שבקרוב יהיה יותר טוב. חחח אני נישמע כל כך בחייני ולא יודע מה ואולי אני מגזים טיפה ואולי לא אבל עברתי כבר כל כך הרבה ותאמת שדיי חרא לי ואני כותב את זה תוך כדי עצב\דיכאון או איך שלא תקראו לזה אבל אני לא יודע לומר בדיוק את מה שאני מרגיש באמת ואת מה שקורה, בסך הכל אני רוצה שיגיע הניצוץ\האור הזה ושיהיו לי חיים שהם בסדר,רגילים,נרמאלים תאמת כרגע אני בעיקר רוצה שיתחדש הקשר שלי אם זאת מכיתה ט',אולי אני חופר על זה כל כך הרבה אבל אתם לא מבינים כמה זה היה חשוב ומשמעותי בישבילי השנה הזו בכללי והיא בפרט יכול להיות שהיא קוראת את זה וזה מרתיע אותה והאמת שזה די בצדק,אבל לא יודע להסביר את זה או מה לומר על זה היא היתה הבן אדם היחדי או הראשון לפחות שבאמת היה איכפת לו מימני והיא היתה היחידה שבאמת הצליחה לעזור לי אני מכווה שאני גם הצלחתי לעזור לה אז. אחח אני כבר לא יודע כלום מה אני רוצה, מה אני מרגיש ומה אני צריך אבל במילה אחת.........נימאס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
