החיים שלי, וקצת יותר...

פאק איך אני שונע את עצמי בגלל כל השטויות שאני עושה\עשיתי ההברזות הבילתי פוסקות משיעורים,זה שאני חייב כמויות של כסף לאנשים כשההיתי יכול למנוע את זה בקלות הכי הורג אותי זה שאני חייב כסף למורה הפרטית שלי וזה כי (זה היה מזמן אבל אני עדין חייב לה) ההיתי אז די ממורמר\עצוב או איך שלא תקראו לזה וכל פעם שההורים שלי היו נותנים לי את הכסף כדי להביא לה אני לא ההיתי מביא לה או שההיתי נותן לה 100 מתוך 200 ובכסף הזה שכיוויכול גנבתי מההורים שלי שמרתי וקניתי בזה אוזניות יקרות להחריד (800 ש"ח פחות או יותר) ועכשיו כל פעם שאני מקשיב בהן למוזיקה אני מרגיש רע אם עצמי אני מרגיש חרא פשוט חרא. עכשיו התחלתי לעבוד והחודש אני ארוויח בסביבות ה800 ש"ח ובתכלס הכל ילך לאנשים שאני חייב להם לחבר שלי אני חייב 337 ש"ח וזה כי בהופעה של לינקין פארק היה חסר לי כסף ורציתי חולצה ולא זוכר מה ואז הלוותי מימנו איזה 200 ש"ח ואז זה גדל וגדל לחבר אחר אני חייב 90 ש"ח ולמורה שלי הרבה גם כן אבל זה לא הכי חשוב,זה לא רק מה שגורם לי להרגיש חרא אם עצמי זה שאני חייב כסף לאנשים. זה שאני מבריז בכמויות אדירות משיעורים עוד יותר מפריע לי אני יודע שאסור לי אני יודע שזה רע ושאני לא יכול להרשות לעצמי יותר להבריז ואני בכל זאת עושה זאת. אני מבריז הרבה כי אני מרגיש חנוק ושאני צריך את החופש שלי ואת השקט שלי וזה נובע מזה שרע לי פחות או יותר חחח אני כבר לא יודע אם באמת רע לי או שזה סתם נדמה לי, כל ההברזות האלו נותנות לי תחושה שאני מעכזב את ההורים שלי כי אני באמת באמת מסוגל להרבה הרבה הרבה יותר וכל ההברזות והחיסורים וכו שאני עושה מעכזב אותם והאמת גם את עצמי וזה הכי נוראה לי וקשה לי זה שאני מאכזב את ההורים שלי. תכלס את הכל החרא הזה ויותר. ההיתי יכול למנוע בכך שאני לא ההיתי מבריז ולא "גונב" מההורים שלי את הכסף למורה הפרטית שאני רוצה לציין שהיא איתי מכיתה ז' ואני כבר בכיתה י"ב שזה מלאאאאאאאאאא.... זמן. אני כל כך שונע את עצמי על כל השטויות האלו ואני מרגיש כל כך חרא אם עצמי בגלל זה חבל שלא חשבתי על הדברים מוקדם יותר ליפני שעשיתי את השטויות האלו ואחרות :\ .