החיים שלי, וקצת יותר...

פאק איך אני שונע את עצמי בגלל כל השטויות שאני עושה\עשיתי ההברזות הבילתי פוסקות משיעורים,זה שאני חייב כמויות של כסף לאנשים כשההיתי יכול למנוע את זה בקלות הכי הורג אותי זה שאני חייב כסף למורה הפרטית שלי וזה כי (זה היה מזמן אבל אני עדין חייב לה) ההיתי אז די ממורמר\עצוב או איך שלא תקראו לזה וכל פעם שההורים שלי היו נותנים לי את הכסף כדי להביא לה אני לא ההיתי מביא לה או שההיתי נותן לה 100 מתוך 200 ובכסף הזה שכיוויכול גנבתי מההורים שלי שמרתי וקניתי בזה אוזניות יקרות להחריד (800 ש"ח פחות או יותר) ועכשיו כל פעם שאני מקשיב בהן למוזיקה אני מרגיש רע אם עצמי אני מרגיש חרא פשוט חרא. עכשיו התחלתי לעבוד והחודש אני ארוויח בסביבות ה800 ש"ח ובתכלס הכל ילך לאנשים שאני חייב להם לחבר שלי אני חייב 337 ש"ח וזה כי בהופעה של לינקין פארק היה חסר לי כסף ורציתי חולצה ולא זוכר מה ואז הלוותי מימנו איזה 200 ש"ח ואז זה גדל וגדל לחבר אחר אני חייב 90 ש"ח ולמורה שלי הרבה גם כן אבל זה לא הכי חשוב,זה לא רק מה שגורם לי להרגיש חרא אם עצמי זה שאני חייב כסף לאנשים. זה שאני מבריז בכמויות אדירות משיעורים עוד יותר מפריע לי אני יודע שאסור לי אני יודע שזה רע ושאני לא יכול להרשות לעצמי יותר להבריז ואני בכל זאת עושה זאת. אני מבריז הרבה כי אני מרגיש חנוק ושאני צריך את החופש שלי ואת השקט שלי וזה נובע מזה שרע לי פחות או יותר חחח אני כבר לא יודע אם באמת רע לי או שזה סתם נדמה לי, כל ההברזות האלו נותנות לי תחושה שאני מעכזב את ההורים שלי כי אני באמת באמת מסוגל להרבה הרבה הרבה יותר וכל ההברזות והחיסורים וכו שאני עושה מעכזב אותם והאמת גם את עצמי וזה הכי נוראה לי וקשה לי זה שאני מאכזב את ההורים שלי. תכלס את הכל החרא הזה ויותר. ההיתי יכול למנוע בכך שאני לא ההיתי מבריז ולא "גונב" מההורים שלי את הכסף למורה הפרטית שאני רוצה לציין שהיא איתי מכיתה ז' ואני כבר בכיתה י"ב שזה מלאאאאאאאאאא.... זמן. אני כל כך שונע את עצמי על כל השטויות האלו ואני מרגיש כל כך חרא אם עצמי בגלל זה חבל שלא חשבתי על הדברים מוקדם יותר ליפני שעשיתי את השטויות האלו ואחרות :\ .

טוב אז..........הצאתי לה לצאת איתי ביום שישי האחרון ו..........טוב תנחשו? היא לא הסכימה היא אמרה שהיא לא חושבת עלי ככה ואתם יודעים את כל השטויות הרגילות וההיתי אמור להרגיש רע אחרי זה, להרגיש פגוע אבל לא, לא הרגשתי ככה הרגשתי הקלה אני לא יודע אם זה כי אני הצאתי לה (זאת הפעם הראשונה שאני מציא למישי לצאת איתי) הבנתי שהיא חשבה\חושבת שאני כועס עליה או לא יודע מה שזה אמור להיות הפוך לא? אבל ככל שהזמן עובר אני מתחיל להרגיש רע יותר גם אז הרגשתי טיפה רע בגלל זה אבל ככל שזה מתרחק אני מרגיש יותר רע ובכל זאת גם יותר טוב. אני מחפש תשובה למה זה אני מחפש למה היא לא הסכימה ואת התשובה האמיתית ולא את השטויות הרגילות שאומרים, יכול להיות שזה משו בי? אולי משו בי "דוחה" בנות\נשים מימני? אולי.... זה אפשרי זה יכול להיות חוסר ביטחון בנושא הזה ויכול להיות הרבה דברים יכול להיות שזה לא בי אלה בהן? טוב מה זה חשוב מה שהיה היה. בזמן האחרון אני מרגיש כישלון פשוט כישלון בהכל ועכשיו עוד יותר בקטע של בנות כל הדברים שעסקתי בהם, שאני עוסק בהם כבר שנים אני......אני לא טוב בהם צילום אני מאוד מאוד אוהב את זה חשבתי גם שאני טוב בזה אפילו קניתי מצלמה מקצועית אבל זאת היתה סתם קניה ההיתי יכול בכיף להמשיך אם הקודמת קניתי אותה סתם כי הרגשתי רע אז נכון שהיתקדמתי מאז בצילום אבל בכל זאת,בתופים,אני מנגן כבר 3 שנים ואני פשוט לא טוב אני מנגן כמו מישו שלומד שנה בקושי וכן אני מאשים את המערכת שלי שאני לא סובל אותה ואני מאשים את זה שכל הזמן התחלפו לי מורים אבל בתכלס זה אשמתי,אני לא אתחיל לחפור פה על כל הדברים כי זה פחות או יותר הכל. התקופה האחרונה פשוט נוראית קשה לי,כן זה לא משו חדש שאני אומר אני אומר את זה כל פעם שאני כותב פה וזה ניראה שרק על זה אני כותב, טוב..... אבל התקופה האחרונה.... אני בקושי הצלחתי לתפקד לא הצלחתי לעשות כלום. אני כבר די בטוח שהקשר ביני לבין זאת מכיתה ט' כבר לא יחזור אנחנו לא מדברים חוץ משלום שלום וגם זה בקושי, טוב אז כניראה אני צריך לוותר,לוותר על אדם שהוא באמת היה החבר הכי טוב שלי,אבל אני כנינראה חיי באשליות אם חשבתי מלכתחילה שהקשר יתחדש. חחחח שוב תראו אני מתחיל במשו אחד ומסיים באחר וחופר וחופר ועל אותם הדברים חוץ מדבר אחד ששונה בעבר לא ההיתי מוכן להציע לה לצאת לא לה ולא לאף אחת אחרת והינה הצאתי לה אולי זה אומר על משו? טוב כניראה שלא אבל ניראה. כרגיל אני אומר שאני חופר מנושא לנושא ואז חופר עוד קצת ואז חופר על זה שאני חופר פאק כמה חפירות.